הקדמה

עמוד:14

העיתונות , האינטרנט , הוצאות ספרים ומיזמי תרבות וחינוך . במקביל , או כתוצאה מהשינוי הפוליטי , החל תהליך אישי , פרטי ולעתים קרובות סודי , של חיפוש מקורות לאומיים , דתיים ותרבותיים . מחקר זה יעסוק באנשים אלו . מה גילו , כיצד , מתי – ואיך הדבר השפיע על חייהם , על זהותם , על הקרובים להם . זהו מחקר על היהודים שגילו את עצמם מחדש . שינויים רדיקאליים ופתאומיים בזהותו של הפרט עלולים להוות מקור לתהליכים קשים ואף משבריים בחייו . האפשרות לחלוק תהליכים אלו באופן אנונימי עשויה להקל עליו למצוא דרכים להתמודד עם הגילוי המרעיש . בפולין של היום האנטישמיות , כמו שנאת הזר , נפוצה וקולנית למדי ; אולם בצדה של תופעה זאת מגלה פולין החדשה שהשיח ההיסטורי והמוסרי על השואה טרם מוצה . בעיתונות הפולנית , בטלוויזיה , באתרי אינטרנט , בכנסים מדעיים ובהתבטאויות ציבוריות ופוליטיות קיים דיון יומיומי ביהודים , בקורותיהם בשואה , ביחס אליהם , במעמדם ובתרומתם לחברה הפולנית . מכאן נובעת חשיבותו העצומה , כמו גם מורכבותו האישית , של גילוי שורשיהם היהודיים של פרטים בחברה הפולנית שעברו התבוללות מוחלטת ונקטו טכניקת הכחשה והדחקה . קיים גם ההיבט האנושי של הבדידות : אנשים , במיוחד במקומות קטנים , חשים צורך טבעי , לאור הקורה בפולין הדמוקרטית , להתחלק עם מישהו בסודם . הדבר משרת שתי מטרות : הפגת הבדידות האישית והקלה בתחושת השוליות החברתית : " אני לא היחיד עם ביוגרפיה כל כך מסובכת " . האנשים שראיינתי גילו כי זהותם שונה ממה שידעו עשרות שנים . זהו תהליך בעל משמעויות פסיכולוגיות , חברתיות , תרבותיות ודתיות . זהו שינוי קיומי המניב התנהגויות , תובנות ותפיסות עולם חדשות . תהליך זה נותן , לחפצים בכך , הזדמנות להמציא את עצמם מחדש . קיימת מטרה ישראלית במחקר זה : אני סוציולוגית ישראלית ובעשרים השנים האחרונות עסקתי בנושא זהותם של עולי ברית המועצות וחקרתי את התהליכים המאפיינים עולים אלה בעת התהוות זהותם הישראלית יהודית . זו זהות חלקית , מקוטעת ולעתים אף סדוקה . השוואת תהליכים אלו לתהליכי היווצרותה של הזהות היהודית החדשה בפולין אפשרה לי לבחון אופנים שונים של הבניית זהות יהודית חדשה ופלורליסטית , האופיינית כל כך לעולם של המאה ה . 21

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר