הסוגיא הראשונה, חלק א — תרעומת (עה ע"ב־עו ע"א)

עמוד:2

דבריו ( ואכן יורע הוא מראש שסופה להדחות ע " י הברייתא ) , בא בעל הגמרא לפתח אוקימתא זו פיתוח נפלא בשבע תת אוקימתות הבאות להגדיר מה היא ועל מה היא תרעומת זו שנאמרה במשנתנו . כבר מתור הלשון בשתי הפיסקאות הראשונות ( בסגנון : '' אילימא ... ואי ' / וכן הגירסא : " אי ... אי " [ ראה חילוף גירסא , ( 13 מובן הדבר מאליו שהאוקימתות הללו דחויות מעיקרן , והתירוץ יבוא בשלישית : " לא צריכא " ; וכן דרך התלמוד בהרבה מקומות להקדים שתי אוקימתות דחויות לפני התירוץ שעומד לתרצו . אלא שכאן הורחב המבנה — גם התירוץ שבפיס ' " ) 3 לא צריכא ") נדחה ובא התירוץ שבפיס ' " ) 4 ראיכא רמיתגר " וכו י ) , אף הוא בלשון לא צריכא , כדרך תירוץ הבא לאחר תירוץ שנדחה . ותירוץ זה שבפיס ' , 4 הוא הראשון איפוא שאינו נדחה . התירוצים שבהמשך באים בלשון '' איבעית אימא " , כמוסיפים על התירוץ שנתקבל ( , ( 4 והם שלשה תירוצים כאן ( " בעל הבית " , "עבידתא שפירתא " , " אל תמנע טוב " , ( 7 , 6 , 5 — וכאמור , אף אותה מסקנה ( " איבעית אימא חזרו " וכוי ) שלהלן בראש החלק השלישי , שהיא מקוימת ואינה נדחית . ויש מן האוקימתות שבהן חוזר בעל הגמרא ממה שהניח מקודם , ובונה במקום שאמר תחילה לסתור . וכך בפיס ' 6 באים אנו לחזור ( " לעולם " ) מן התירוץ שבפיס ' , 5 שדחוק להעמיד משנתנו רק בבעלי בתים , ולכן " לעולם בפועלים " עסיקינן . אולם כבר בפיס ' 4 העמדנו משנתנו בתרעומתם של פועלים , והכוונה איפוא בפיס ' 6 לומר , אף מה שנדחקנו בפיס ' 4 אין צורך בכך , ואפשר להעמידה בפועלים אף בלא חילוקי שכר ( " איכא דמיתגר " וכי ) , ועל ידי כך חזרנו לפיס ' " ) 3 שכרכם על בעל הבית " ) . ומה שהקשינו שם " וליחזי פועלים היכי מתגרי " , וע " י כך נדחתה האוקימתא , אין זו קושיא , שאף אם נשכרים כל פועלים בשלשה , יכולים הם לומר תרעומת , " שכיון שאמרת לנו בארבעה טרחנו יותר " ( פיס ' — ( 6 נמצאת פיס ' 6 מתקנת אוקימתא של פיס ' . 3 ברם , לא תיקנה בעל הסוגיא מיד על אתר , ואדרבא , איחר תיקונו , כדי שיוכל בינתיים להאריך ולומר פיס ' " ) 5 4 איכא דמיתגר " , "בעל הבית " ) . וכן חוזרת פיס ' " ) 7 אל תמנע טוב " ) ומתקנת פיס ' , 1 ו " לעולם " גם בזאת יש תרעומת , אלא שהמתין לה עד שאמר פיס ' , 6 2 שאם אתה מתקן פיס ' 1 מיד , לא השארת מקום לומר פיס ' . 6 _ 2 והוא הדין במה שאמר בפתח הדברים " דאטעו פועלים אהדדי " , אינו חוזר ממנה ער שאומר כל הסוגיא , ואחר כך , במסקנה חוזר בו : " חזרו נמי הטעו קרי ליה " . מן הברייתא . וראה ספר המקצועות כמובא לעיל , ללא תיבת " נמי " , והשוה ברי " ף ( להלן הע ' . ( 6 ור " א ווייס ( כבהע ' 9 ) רצה לפרש מתוך סגנון " נמי " שלא חזרנו מן הפירוש הראשון , אלא שהוספנו איתו פירוש אחר , עיי " ש עמ ' 214 141 והעי , 20 ורע " מ . 139 ואין הדברים נראים . 3 ועיין חילוף גירסא , 2 והדיון שם . 4 ראה מ " ש בתרביץ מ ( תשל " א ) , עמ ' 428 והע ' . 43 ובדברי רבינו פרץ : " אורחיה דתלמודא הוא להביא תחלה ראיה שיש לדחות " ( תוספותיו לב " מ יד ע " ב ; ראה " פרק האשה רבה " עמ ' 328 והע ' . ( 21 5 ראה להלן הע ' . 55 וכעת בספר פסקי רי " ד מפורש : " ואיבעיתימ ' לעולם בפועלין עסיקי ' ובתלתא מ י ת ג ר י ואלא מאי תרעומת דאמרי " וכר ' . והשוה גירסת כ " י ג 1 בפיס ' : 3 " וליחזי פועלין או ( = אי ) בארבעה מיתגרין או ( = אי ) בתלתה _מיתגריף ( ועיין ברש " י ) . 6 וראה הע ' . 2 בעל הגמרא הוא שקבע סדר זה בכדי לאפשר פיתוח מירכי של סברות . וניתן בזה מקום לאחרונים להקשות , למה לא אמרו את הישוב הנכון מיר , כגון בספר עין יהוסף לר " י חזן : " תרעומת מאי עבידתייהו , הוה מצי למימר משו ' אל תמנע טוב ד ה ת י ר ו ץ פ ש ו ט , אלא משום יגדיל תורה ויאדי רץ !] וכר , והוסיף סברה לתרץ , עיין שם . ואילו מי שבא לסכם מיד את ההלכה יסמיך את המסקנה מיר לאחר לשון הפתיחה , ואחר כך , כדי ללמדנו פרטי ההלכה , יסמיך פיס ' 7 מיר לאחר פיס ' . 1 וכן ממש עשה הרי " ף ריש פירקין : ... " דאטעו פועלין אהדדי ... ואי בעית אימא האי תנא חזרו הטעו קרי ליה ... דהיכא דאמ ' ליה בעל הבית ... ואזל שליח ואמ י להו ... סבור וקביל ... אבל אית להו עליה תרעומת ... והא לית לך אל תמנע טוב מבעליו " . והשוה ילקוט שמעוני משלי , רמז

מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר