|
|
עמוד:9
פתיחה למעלה ממאה שנים חלפו מאז הולדתה של לאה גולדברג ולמעלה מארבעים שנה – מאז פטירתה , ודומה שבארבעת העשורים האחרונים העיסוק בה וביצירתה הולך ותופס מקום נרחב יותר ויותר בתרבות העברית הישראלית . רבים משיריה זכו להלחנה , ולא פחות מעשרה ספרים על יצירתה וחייה ראו אור בתקופה האמורה , וכן עשרות רבות של מחקרים ומאמרים אקדמיים ורשימות עיתונאיות . בתקופה זו ראו אור מהדורות חדשות של יצירותיה , התפרסמו יצירות גנוזות מפרי עטה , וכן מכתבים שכתבה ומכתבים שנשלחו אליה ; כמו כן נדפסו יומניה מילדות ועד בגרות , נערכו כנסים אקדמיים על יצירתה , ואף הוצגו מופעים ותערוכות המבוססים על יצירותיה . גם ציוריה משנות חייה האחרונות הוצגו בתערוכות אחדות בגלריות של יישובים עירוניים וכפריים . בשנת המאה להולדתה התרבו המיזמים הקשורים בה וביצירתה . כך , לדוגמה , נערך לציון מועד זה קונצרט מיוחד של התזמורת הפילהרמונית והתאטרון הקאמרי – מופע הצדעה שכלל ביצועים של שיריה שהולחנו ; בספרייה הלאומית הוקם אתר אינטרנט שעוסק בה וביצירותיה ; בכנס השנתי ״לשון ראשון״ שהתקיים בראשון לציון , נערך מופע חגיגי של שיריה ; באותה שנה הועלה על הבמה המופע ״משירי ארץ אהבתי״ . בבית ביאליק נערך ערב לציון מאה שנים להולדתה ובו נישאו הרצאות , קראו משיריה והקרינו סרט דוקומנטרי ; בבית הספר לעיצוב ואמנות ״שנקר״ נערכה תערוכת כרזות של תלמידי המחלקה החזותית בנושא לאה גולדברג ; כנסים אקדמיים מרובי משתתפים נערכו באוניברסיטאות חיפה , תל אביב וירושלים . ביישובים רבים בארץ צוינה שנת המאה להולדתה באירועי תרבות מקומיים למבוגרים ולילדים . העניין הרב והמגוון ביצירתה הספרותית לא רק שלא גווע לאחר מותה אלא בפירוש התחזק והתרחב . יש בכך כדי להעיד הן על יצירתה ועל התכונות המייחדות אותה הן על חוקריה וקוראיה , שגילו וממשיכים לגלות בה פנים חדשות . יתר על כן , דומה שלאה גולדברג הפכה בעשורים שלאחר פטירתה לא רק לדמות הזכורה והבולטת ביותר מבין משוררי המודרנה ובראשם שלונסקי ואלתרמן , אלא שהיא זוכה למעמד של גיבורת תרבות של ממש – דמות של יוצרת , שהתרבות העברית חוזרת
|
|