|
|
עמוד:13
פרק ראשון קריאה רב - ממדית באוטוביוגרפיות של שיגעון ספר זה מציע קריאה רב - ממדית באוטוביוגרפיות של שיגעון שנכתבו החל מאמצע המאה התשע עשרה ועד שנות השבעים של המאה העשרים , על ידי אנשים שסבלו מפסיכוזה ושחלקם אובחנו כסכיזופרנים . בפרט יושם דגש על ייצוגים של סכיזופרניה ושיגעון בספרות , על אופני השימוש המשתנים במדיום הספרותי ועל הזיקה שבין האוטוביוגרפיות לבין תאוריות פסיכולוגיות ופסיכואנליטיות בנות זמנן . דרך ההתחקות אחר אוטוביוגרפיות נבחרות - המבקשות לתאר את סיפור החיים עם סכיזופרניה , את חווית הפסיכוזה ואת הטיפול וההתמודדות - אבקש לבחון את השינויים שחלו לאורך השנים באופני הייצוג של סכיזופרניה , ואת הדרכים שבהן ייצוגים ספרותיים אלו נתרמו על ידי תאוריות פסיכולוגיות רווחות ואף תרמו לעיצובן . זאת כיוון שהתאוריות הסובייקטיביות של החולים לגבי סכיזופרניה אינן נוצרות בחלל הריק , אלא תוך מגע מתמיד עם הממסד הפסיכיאטרי ועם השפה הרפואית , וכן עם רעיונות פסיכולוגיים בולטים אחרים המעצבים את תפיסתם . הפנייה אל הספרות האוטוביוגרפית מאפשרת לתת קול לתפיסות הסובייקטיביות של אנשים הסובלים מסכיזופרניה ובכך להציע נקודת מבט שונה על ההיסטוריה של סכיזופרניה , כפי שנכתבה בידי המתמודדים עצמם . . 1 אני עושה בספר זה שימוש , לעתים מקביל , במונחים סכיזופרניה , פסיכוזה ושיגעון , אך לרוב שומרת על עקביות - כך שהמונח סכיזופרניה מתייחס לשיח הפסיכיאטרי , המונח פסיכוזה מתייחס לשיח הפסיכולוגי - הפסיכואנליטי והמונח שיגעון מתייחס לראייה הסובייקטיבית או התרבותית של ההפרעה הנפשית . כמו כן אני משתמשת במונח מחלה או הפרעה נפשית בהתייחס לסכיזופרניה , כיוון שמונח זה מקובל בספרות , אך אינני מתחייבת בכך למודל רפואי .
|
|