|
|
עמוד:11
גאוני בבל ואחרים אל צפון אפריקה , אל ספרד ואל ארצות אירופה הנוצרית . מדובר בהתפתחות חשובה שאפשרה למרכזי היהודים בארצות הללו להמשיך ולינוק מתורתם של גאוני בבל , אך בעת ובעונה אחת להקים להם בתי מדרש משלהם . תוך זמן קצר עמדו מרכזים אלה על רגליהם והקימו מרכזי תורה עצמאיים . המסורות ההלכתיות והמקורות הספרותיים סייעו להתפתחותם של מרכזי תורה בצפון אפריקה ובאירופה וגרמו לצמצום הקשרים התרבותיים בין המרכזים הללו ובין ישיבות בבל . הניתוק ההדרגתי מבבל ומהתמיכה הכספית בישיבותיה , גידול האוכלוסייה היהודית במרכזים באירופה , תמורות בסדרי הלימוד ובהיקף היצירה הספרותית , סייעו למעבר הבכורה ביצירה ההלכתית והפרשנית מהמזרח לאירופה . נושא זה נדון בפירוט בפרק החמישי העוסק בסוחרים היהודים כמתווכי תרבות . הפרק השישי , שקיעת בבל ועליית מרכזי היהודים באירופה בראי האגדה , מהווה המשך ישיר לשני הפרקים הקודמים ועוסק באחת התמורות הגדולות בחיי הרוח של העם היהודי בימי – הביניים . טענת המרכזים החדשים באירופה הנוצרית ובארצות האסלאם לעדיפות ולבכורה וביסוס טענתם בנימוקים שונים הנושאים ברובם אופי אגדי מובהק . הם הדגישו את קשרי המרכז שלהם בימים עברו עם ישיבות בבל וראו עצמם כיורשיה של המורשה הבבלית . מקום נרחב מוקדש בפרק זה להשתקפות התמורות הללו בראי האגדה , כאשר חכמי ישראל במרכזים השונים השתדלו להגדיל את הייחוס ואת המעמד של מקומם במאבק על הבכורה . תופעה דומה של מאבק על עליונות המרכזים השונים התפתחה באסלאם ובנצרות באותה עת , ובמרכזה ספרות הדנה בשבחי הארצות והערים . גם המנזרים באירופה הנוצרית התחרו ביניהם על הבכורה , כשכל אחד הביא נימוקים שונים לעדיפותו ולבכורתו . הפרק השביעי , ירושת אבות בהנהגה הרוחנית , עוסק בתמורה שחלה בישיבות בבל ובישיבות ארץ – ישראל בתקופת הגאונים , כאשר ראשות הישיבה עברה בירושה מאב לבנו , מה שלא היה בתקופה התלמודית . החל באמצע המאה השמינית התרחשה בבבל תמורה בתפיסת מקומה של הישיבה בחברה בהשוואה למה שהיה מקובל בתקופה התלמודית . באותה עת החלו הגאונים לשמש גם בתפקידים ציבוריים בחברה היהודית בבבל . החל בתקופה העבאסית נעשתה הישיבה למוסד סגור בחלקו , כאשר שכבות מיוחסות בחברה היהודית מילאו בה תפקידים מרכזיים והתפרנסו מן הישיבה . תופעה דומה של הורשת משרות ציבוריות נכבדות התרחשה בחברה העבאסית המוסלמית . תופעה זו נתנה את אותותיה גם בסדרי הלימוד בישיבה , כאשר בנים של משפחות מיוחסות ירשו את מקום אבותיהם . אווירת הלימוד השתנתה אף היא והיחסים בין מורים לתלמידיהם אופיינו בהירארכיה קיצונית . ייתכן שגורמים אלה העלו את כבודה של הישיבה בעיני הציבור היהודי בבבל ובעיני מבקרים ממקומות רחוקים , ואולם היא פגעה במוטיבציה של תלמידים מוכשרים שלא נהנו מייחוס משפחתי וגם ביצירה הרוחנית שהלכה ונתמעטה החל באמצע המאה ה – . 11 שלושת הפרקים הבאים ( 10 - 8 ) עוסקים בתמורות שחלו ביהדות אשכנז שצמיחתה
|
|