|
|
עמוד:13
כשבחנתי את הזיקה בין המפגש לייצוגו בספרי תעודה שונים התברר לי שיסודות של המפגש מודרים לעתים מן הטקסט או זוכים לייצוג חלקי או מעוות . בניגוד לציפיותינו כקוראים של ספרי תעודה , הטקסט לא תמיד מאפשר לנו לדמות את המפגש הממשי על כל פרטיו . יתר על כן , לעתים המפגש שאנחנו רואים בעיני רוחנו שונה מאוד ממה שהיה רואה הזבוב שעל הקיר . בפרק זה אני מציעה אפוא כמה כלים שיש בהם כדי לסייע לחוקר של ספרי תעודה לבחון בשיטתיות היבטים שונים של הזיקה בין המפגש לייצוגו . המטרה - לחשוף את המנגנונים הספרותיים והרטוריים העומדים ביסוד מה שמצטייר לעתים בעיני הקורא כתיאור תמים של המציאות " כמות שהיא " . נראה שהסתכלות מבעד לפריזמה זו חושפת דברים רבים שאינם נחשפים בדרך אחרת כיוון שהיא מבליטה את מה שאיננו - ודווקא מה שמודר מן הטקסט , מה שנעדר ממנו , הוא פעמים רבות מעניין במיוחד . כיוון שספרי התעודה הנמנים עם הערוץ הנרטיבי הנידון בספר זה מעולם לא נחקרו כיחידה בעלת מאפיינים משותפים , לא עמד לרשותי גוף מחקר ברור להסתמך עליו , להסתייע בו , לכתוב לאורו או אפילו למתוח עליו ביקורת או להתמרד כנגדו . הסתייעתי אפוא בהבחנות ובתובנות מתחומי מחקר שונים המשיקים לתחום המחקר שלי בדרכים שונות . במקומות הרלוונטיים יוזכרו כמקובל החוקרים השונים ותתואר תרומתם הספציפית , אבל מן הראוי להקדים ולומר כמה מילים על התרומה המרכזית של הספרות האתנוגרפית . יש דמיון בסיסי בין כתיבה תיעודית לכתיבה אתנוגרפית - בשני התחומים נדרש המחבר לתת למציאות ייצוג טקסטואלי ובשניהם מצפים ממנו להפיק טקסטים אמינים ואותנטיים . המחקר הענף העוסק בכתיבה אתנוגרפית מתמקד בין השאר באופייה הדיאלוגי של עבודת השדה , בדרך שבה מופק הידע האתנוגרפי ובאופני הייצוג שלו בטקסט הסופי . 3 ביסוד הדברים עומדת קביעתו המהפכנית של קליפורד גירץ בספרו הידוע " עבודות וחיים : האנתרופולוג כמחבר " ( גירץ , ( 2005 שדווקא סגנונם ה " ספרותי " של אתנוגרפים הוא שמקנה תוקף לחיבוריהם .
|
|