|
|
עמוד:11
והולך ( לב - ארי , ( 2007 אבל מתברר שהספרות התיעודית העברית על כל ענפיה - שלא כמו הספרות התיעודית האמריקאית למשל - כמעט לא נחקרה . חוקרים רבים של ספרות עברית סבורים שספרות תיעודית איננה ספרות יפה ולכן איננה ראויה להיות מושא למחקר ספרותי . ואולם הרחקת הספרות התיעודית מתחומה של הספרות היפה מתבססת כמדומה על זיהוי מוטעה של הספרות ה " יפה " או ה " אמנותית" עם הספרות הבדיונית . שהרי אם ספרות " יפה " מוכרחה להיות בדיונית , כי אז ספרות תיעודית איננה יכולה להיחשב " יפה " . מיונים מעין אלו הם בבירור תלויי תרבות . מנחם ברינקר מסביר במאמרו " תיעוד ואמנות בספרות " שהזיהוי הרווח של ספרות יפה עם ספרות בדיונית מקורו במיון המקובל בארצות האנגלו - סאקסיות . לדבריו , בחנויות הספרים , ברשימות רבי - מכר ובפרסומות בעיתונים בארצות אלו נהוג להבחין בין fiction ל - , nonfiction וכיוון שרוב ספרי ה - fiction הקנוניים הם ספרות אמנותית ורוב ספרי ה - nonfiction הקנוניים הם ספרי תיעוד , מדע או הגות , ההבחנה בדיוני / לא - בדיוני מוחלפת בהבחנה ספרות יפה / ספרות עיונית . בספרות הצרפתית , הוא מראה , המונח belles lettres מקיף בעיקר ספרי זיכרונות , מסות , היסטוריה ועיון , שמייחסים להם ערכים אמנותיים על שום סגנונם ( ברינקר ; 106 – 91 , 1989 ראו גם : . ( Searle 1975 , 319 – 320 בספרה " הפוליטיקה והפואטיקה של נרטיבים עיתונאיים " טוענת פיליס פרוס שאנחנו נוטים בדרך כלל להתעלם מן העובדה שההגדרה מהי ספרות נוצרת בתהליך של שמירת סף ( - ( gate - keeping תהליך ששותפים לו מו " לים , מבקרים , מורים וכתבי עת מקצועיים . לדברי פרוס , אפשר להגדיר כספרות " חיבורים בעלי היסטוריה של קריאה ביקורתית שמדגישה את המאפיינים האוניברסליים שלהם או את ההיבטים האסתטיים שלהם " ( . ( Frus 1994 , X אני מקווה שבספר זה אצליח לשכנע את שומרי הסף לזוז מעט הצדה ולאפשר לעוד כמה 2 יוצאת דופן מן הבחינה הזאת האוטוביוגרפיה , שגם בה אפשר לראות סוגת משנה של ספרות תיעודית .
|
|