פתח דבר: לקרוא את המרחב המשותף

עמוד:13

המתרגם " יותר משהוא " משימתו של המתרגם " ) . לדעת ג ' ייקובס , את התרגום של בנימין ל " תרגום " יש לקרוא קריאה אלימה הרואה במונחיו של בנימין ביטוי לעמדה האירונית והתוקפנית שלו כלפי קוראי מסתו , שכן אין לו כל עניין בהשגת " הבנתם " באמצעות יצירתה של תקשורת . נראה אפוא שעדיף לתאר את המרחב המשותף שיוצר תרגומה של ספרות פלסטינית לעברית כמרחב הכולל גם את הדיכוי וגם את ההתנגדות לו . מרחב שלישי זה מאפשר הבעת התנגדות פלסטינית בתוך התרבות העברית ופותח ערוצים למשא ומתן שלא על דרך " ההבנה " בין הכובש לנכבש , שאמורה להיות מושגת באמצעות תרגום . רק הוויתור על התרגום הוא שמאפשר לכובש ולנכבש " לשוחח" ביניהם ממיקומי " אני " הניצבים לא רק בעימות קוטבי עם ה " אחר " , אלא גם ובעיקר בעמדה של משא ומתן פוליטי קשוח , לעתים אפילו אלים , שהאסימטריה המובהקת המאפיינת אותו מסמנת גם אפשרות לפיתוחה של התנגדות שתחתור תחת מנגנוני השליטה של התרבות העברית . העובדה שהספרות הפלסטינית הולכת והופכת לתושבת לגיטימית במרחב הספרותי העברי מאפשרת להתנגדות הפלסטינית להשתמש בתרגומים לעברית כדי לקעקע את החומות ההגמוניות של קנון הספרות העברית . במשך שנים כלל הקנון רק טקסטים ספרותיים שנכתבו בידי יהודים . בגלל הזהות האתנית והדתית - לאומית היהודית שהסתתרה מאחורי מסכת הזהות הלשונית העברית , תרגומים מערבית לעברית - ואף סופרים הכותבים בעברית אולם זהותם ערבית - הודרו מקנון הספרות העברית . אלא שכל זה החל להשתנות כאשר התעצמה נוכחותה של הספרות הפלסטינית בשולי שדה הספרות העברית . באורח דיאלקטי , דווקא התגברות הביקוש האוריינטליסטי לספרות מתורגמת מערבית ( כפי שאירע לאחר הכיבוש של 1967 ) אפשרה לפתח התנגדות פוליטית שמערערת את חומותיו האתנוצנטריות של הקנון העברי . הסיפור הפלסטיני לא רק תורגם מערבית אלא לעתים גם נכתב בעברית , שכן זו התפתחה כשפתם של סופרים פלסטינים אזרחי ישראל . ב - 1986 פרסם אנטון שמאס את הרומן ערבסקות , שנכתב בעברית , בהוצאת עם עובד . עצם נוכחותו של שמאס בשדה הספרות העברית ובהוצאת ספרים איכותית כל כך , בהיותו סופר ערבי הכותב עברית , טלטלה מן היסוד את החומות היהודיות , הציוניות והאתנוצנטריות של קנון הספרות העברית . שנים קודם לכן , ב - , 1966 פרסם עטאללה מנצור את הרומן העברי שלו באור חדש , ובשנות האלפיים פרסם סייד קשוע ספר סיפורים . 20 ג ' ייקובס , הלשון , עמ ' . 88 - 87 , 76 . 21 ראו חבר , הסיפור . במידה מסוימת שמאס הצליח לטלטל גם את הקנון הספרותי הפלסטיני , משום שמבקרים פלסטינים כמו חוסאם אלח ' טיב ( ח ' טיב , הרומן , עמ ' , ( 115 שהביעו את הסתייגותם הברורה מכתיבת הרומן בשפה העברית , כללו אותו בספרות הפלסטינית ( כיאל , ערבים רוקדים , עמ ' . ( 45

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר