|
|
עמוד:11
להתפתחותה של התנגדות תרבותית פלסטינית לתרבות הכובשים . הייצוג , התרגום האוריינטליסטי , שבדרך כלל מייצר את האחרות המזרחית ומתאר אותה כסטטית וכפסיבית , פעל כאן למעשה נגד האינטרסים הפוליטיים שלו - עצמו - הוא אפשר לאחרות הזאת להופיע במרחב הציבורי העברי , ולעתים אף עודד אותה לעשות כן ; והאחרות הזאת מלאת חיים עד כדי התנגדות אקטיבית . הדיאלקטיקה של התרגום שכונן את הסובייקט הפלסטיני במרחב הספרות העברית היא זו שאפשרה אחר כך את נוכחותו בה כסובייקט פעיל . בעזרתם של מתרגמים מערבית לעברית הונכחו הפלסטינים ביתר עוצמה בתרבות ובספרות העברית באמצעות נוכחותם בטקסטים המתורגמים . כך למעשה השיבו הפלסטינים לישראלים כגמולם על שנים ארוכות שבהן יחסי התרגום בין שני העמים היו מוגבלים לסיפוק צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל . לרבים זכורה פגישתו ההיסטורית של משה דיין עם המשוררת פדוא טוקאן ( 2003 - 1917 ) בביתו בצהלה ב - 18 באוקטובר . 1968 דיין , שר הניצחון של מלחמת , 1967 שסימל יותר מכול את הדיכוי הישראלי של הפלסטינים , שמע מפיה של טוקאן דברים קשים על הכיבוש והדיכוי הישראלי של העם הפלסטיני . הזמנתה הפומבית של פדוא טוקאן לביתו של שר הביטחון הייתה אקט קולוניאליסטי מובהק ; ואולם באמצעות הביקור המתוקשר מימשה המשוררת הפלסטינית באקט של תרגום מערבית , שכיוון אל לב לבו של השיח בישראל , את ההתנגדות הפלסטינית למדינת ישראל הכובשת . המפגש סימן מהלך של התנגדות ספרותית פומבית באמצעות הנכחת הקול הפלסטיני בתוך המרחב הציבורי הישראלי . ברור שמפגש קולוניאליסטי זה , כמו כל תרגום של ספרות פלסטינית לעברית , כרוך במחיר : כדי לממש את התנגדותו נאלץ הנכבש להעניק לכובש הכרה ואישור . במקרה זה , בעקבות פגישתה עם דיין דיווחה טוקאן לעיתונות כי דיין הוא אדם מעניין , עניו וספונטני . תרגום הספר סיפורים פלשתיניים הוא שלב דרמטי ומכריע בהנכחת התרבות הפלסטינית בתרבות העברית באמצעות תרגום מהיצירה הספרותית הפלסטינית . את הספר תרגם וערך הסופר שמעון בלס , שמוצאו מעיראק . הספר ראה אור בשנת 1970 בהוצאת הספרים עקד שבעריכתו של המשורר ניצול השואה איתמר יעוז - קסט . יעוז - קסט הנהיג בהוצאתו מדיניות פרסום שחרגה מן הקנון הספרותי הישראלי הילידי , הציוני והאשכנזי והעניקה ביטוי גם לקולות " גלותיים " ממזרח וממערב , ונראה שהדבר אפשר לו לפרסם קובץ פלסטיני בתרגום עברי . לפרסום האנתולוגיה הזאת הייתה חשיבות כפולה : נוסף על החלוציות שבפרסום יצירות מהספרות הפלסטינית בלבוש עברי ועל הנכחת הקול הפלסטיני בתרבות העברית , פרסום האנתולוגיה עבור קהל הקוראים העברי הכריז מפורשות על קיומה הספרותי והפוליטי של הספרות הפלסטינית , בתקופה שבה עדיין הוכחשה הזהות הלאומית הפלסטינית בקונסנזוס של הפוליטיקה הישראלית . . 15 עמית - כוכבי , תרגומי ספרות , עמ ' . 72
|
|