פתח דבר: לקרוא את המרחב המשותף

עמוד:10

מערבית לעברית , אף שהוא מפרק את המקור הפלסטיני ואת לכידותו , לעולם אינו מעברת את המקור לחלוטין אלא מנכיח בתרגום כמה ממרכיביו הפרגמנטריים של המקור . כך התרגום הפוסטקולוניאלי יכול למעשה לערער את ההיררכיה הנוקשה של יחסי תרגום - מקור , שהם יחסי שליטה בין כובש לנכבש . ההכרה בתרגום כשווה מעמד למקור , התקבלותו ככזה והנכחת המקור בשפת התרגום פותחות פתח לפעולה פוליטית שתערער את עליונות תרבותו הריבונית של המתרגם הכובש . התרגום הפוסטקולוניאלי של ספרות הנכבש לשפת הכובש חותר תחת יציבותה וסמכותה של האסימטריה הכוחנית בין הכובש לנכבש , אסימטריה שמופיעה בלשונו ובתרבותו של הכובש כהיררכיה המבהירה את עליונותו ומנציחה אותה . התרגום של ספרות הנכבש יכול לערער את סמכותה של תרבות הכובש : גם אם מתוך עמדתה הכוחנית היא מתרגמת ללשונה את ספרות הנכבש כדי לנכסו ולשלוט בו , הרי באמצעות הנכחת לשונו ותרבותו ומתוך ביטול ההיררכיה המובנית - כביכול בין מקור לתרגום היא גם מאפשרת לנכבש לפעול נגדה . זאת משום שהתרגום זוכה במעמד השקול למעמדו של המקור ; וכשלשון המקור נוכחת בתרגום ובכך משחררת אותו ממעמדו כמשני למקור , שפת הנכבש ותרגומה הופכים לכלי פוליטי שמערער על ההיררכיה המובהקת בין ריבון לנתין . העימות האלים בין היהודים ובין הפלסטינים הגיע לנקודת שיא במלחמת , 1948 שבה חוללה מדינת ישראל הצעירה את הנכבה הפלסטינית . הנוכחות של הספרות הפלסטינית בשדה הספרות העברית הייתה מזערית במשך שנים , ופרקטיקות של תרגום טקסטים פלסטיניים לעברית הופעלו בעיקר למטרות מודיעין , ביטחון וצבא . מלחמת 1967 חוללה מפנה במבנה יחסי הכוח שבין העברית לערבית הפלסטינית . במלחמה הזאת השתלטה ישראל על הגדה המערבית ועל רצועת עזה והכפיפה לשלטונה חלק ניכר של העם הפלסטיני , אבל מעשה הכיבוש הזה חולל גם שינוי דרמטי בדפוסי הייצוג והנוכחות של הפלסטינים - אלה שבתוך הקו הירוק ואלה שמחוץ לו - בתרבות ובשיח העבריים . כפי שהקולוניאליזם המערבי ערך מאמץ כביר להעמיק את הידע האוריינטליסטי שלו כדי לתגבר ולשכלל את שליטתו בנתיניו באמצעות ביותם , כך גם הכיבוש הישראלי , שהרחיב והגביר את השליטה הישראלית בעם הפלסטיני , אילץ את התרבות הישראלית הכובשת להעשיר את ידיעותיה על נתיניה הפלסטינים ואת תובנותיה באשר להם . תרבות הכיבוש הישראלי יצרה צורך פוליטי , וכתוצאה ממנו גברה הנכחת התרבות הפלסטינית בתרבות ובחברה היהודית בישראל , וזאת גם באמצעות תרגומים של הספרות הפלסטינית לעברית . הנכחה זו של התרבות הפלסטינית יצרה את התנאים התרבותיים והפוליטיים בהיבטים החברתיים - פוליטיים של מעשה התרגום ובקשר שבין הגמוניה תרבותית בעידן הקולוניאלי והפוסטקולוניאלי ובין תרגום , כפי שעולה מן התרגומים מצרפתית לערבית . . 13 באסנט וטריבדי , הקדמה , עמ ' . 5 - 3 . 14 סעיד , אוריינטליזם .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר