|
|
עמוד:8
מופיע ( זה בלתי אפשרי ) בשפה האחרת ; אולם , הוא נוכח תמיד כי התרגום , מבלי לומר אותו , תמיד מרמז עליו או ממיר אותו לאובייקט מילולי . הטענה הכפולה הזאת - שמצד אחד כל טקסט הוא תרגום , ומצד אחר לתרגומים יכולות להיות משמעויות שונות וייחודיות - יכולה להבהיר את פעולת התרגום במרחב התרבותי הפוסטקולוניאלי באמצעות הנכחת המקור הילידי בשפת הכובשים . ההנכחה הזאת של הנכבש בלשון הכובש יוצרת מרחב פתוח וגמיש שהאפקטים של הפעולות המתממשות בו אינם תמיד צפויים . האפקטים הלא - צפויים של התרגום מקורם בעובדה שמעשה התרגום מתקיים בתווך שבין שני קטבים מנוגדים - מצד אחד המהלך של הקמת מגדל בבל , שמטרתו הייתה לייצר לשון אחת אוניברסלית , שכל הטקסטים בלשונות השונות מתורגמים אליה באופן מושלם ; ומצד שני המצב שקדם להקמת מגדל בבל , מצב שבו כל השפות בלולות והתרגום הוא בלתי אפשרי . הסיטואציה הקונקרטית היא סיטואציית ביניים שמבטלת את הניגוד הדיכוטומי החד בין מקור המיוצג בתרגום במלואו ובשקיפות מלאה ובין תרגום , שבצורתו המובהקת הוא תמיד בגדר כישלון מוחלט . התרגום אינו יכול להחליף באופן מוחלט את המקור , אך הוא בכל זאת אפשרי במידת מה . כפי שקבע ולטר בנימין במסתו " משימתו של המתרגם " , המתרגם אינו יכול לשחזר את משמעותו של המקור וגם אינו יכול להעלים את המקור ולהחליפו באורח מלא וממצה . לכן בין התרגום ובין המקור מתקיים יחס כפול , שכן התרגום גם אינו תרגום , כלומר במובן מסוים הוא תרגום כושל ובלתי אפשרי . מה שניתן לתרגום כושל הוא רק פרגמנטים של המקור , שמבליטים את חוסר ההיתכנות המוחלט של מעשה התרגום . פרגמנטים אלו מחוברים יחדיו בטקסט התרגום כשברים שיוצרים יחדיו צורת שלם שאינו מושלם , כלומר תרגום שהוא גם כושל , שאינו מסתיר זאת אלא דווקא מציג לראווה את חוסר שלמותו ואת עובדת היותו מורכב משברים . הממד התיאולוגי של מעשה התרגום ניכר בראש ובראשונה בסיפור מגדל בבל , אידיאל התרגום המושלם המנותץ בידי אלוהים . על הגשמתו של אידיאל התרגום חל איסור אלוהי מוחלט ; התרגום המושלם אסור מסיבות תיאולוגיות , שכן האל החריב את מגדל בבל . אך אף על פי כן התרגום החלקי , הפרגמנטרי , נושא עמו בכל זאת הבטחה משיחית לתרגום מושלם . " התרגום " , כותב בנימין , "נמצא עומד באמצע הדרך בין השירה ובין התורה הדתית . פירות התרגום פחות מוגדרים באופיים מהללו , אך חותמם על ההיסטוריה איננו נופל משלהם " . את הדינמיקה התיאולוגית הזאת , הנכחת הפרגמנטים של המקור בטקסט של התרגום , אפשר לפענח במונחי התיאולוגיה הפוליטית של קרל שמיט , שקבע כי . 5 שם . . 6 בנימין , משימתו של המתרגם ; דרידה , נפתולי בבל ; עפרת , הברית והמילה , עמ ' . 94 - 87 . 7 בנימין , משימתו של המתרגם , עמ ' . 136
|
|