הערכת המודיעין בין אתיקה לפוליטיקה

עמוד:

הערכת המודיעין בין אתיקה לפוליטיקה ד " ר דן אלדר | שירת בעבר במוסד , בין היתר בתפקיד רמ " ח בכיר באגף המחקר ככל שההתחככות בין דרג הקברניטים המדיניים לבין קהילת המודיעין גדול יותר , שתי המערכות יוצאות נפסדות . מעריך המודיעין נדרש להגיש את ההערכה הטובה ביותר שבטווח יכולותיו , אך ישנה סכנה כי הוא יטה את דעתם של הקברניטים טיוטת מאמר זה נכתבה לפני כ 30 - שנה . היא הוצגה בשעתה לממונים על מחברה לצורך הערות וקבלת אישור להפצה , אך הושהתה ו " הורדמה" מסיבות שאינן זכורות וידועות למחבר . המאמר לא פורסם עד היום . המניע לכתיבה נבע בשעתו מצורך של המחבר להגדיר בבירור את הנורמות וכללי האתיקה של עבודת המערכת המופקדת על הערכת המודיעין עבור הקברניטים . זאת ככל שהסוגיות שתבעו הערכת מודיעין מדינית אסטרטגית קיבלו משמעות ציבורית פוליטית חדה וקיומית . המאמר מציג את הבעייתיות הנורמטיבית והאתית השזורה בזיקת הגומלין בין מעריכי המודיעין לבין הקברניטים , צרכני המודיעין , שהם בראש ובראשונה מנהיגים פוליטיים . המודעות המתמדת לסוגיה זו וההתמודדות עמה חיוניות להמשך תפקודה של הערכת המודיעין כדיסציפלינה מקצועית ועצמאית . הדילמות של מעריך המודיעין מעריך המודיעין בתחום המדיני - אסטרטגי נדרש לספק לקברניטים הערכת מצב כתשומה לעיצוב מדיניותם . חלק מן התוצר המודיעיני אינו בעל זיקה ישירה לנושאים שבראש סדר העדיפויות הלאומי . אולם , לעתים נדרש המעריך להפיק הערכה בסוגיות הנוגעות ישירות לנושא בעל ממד פוליטי העומד בראש סדר היום הלאומי והציבורי . במשטר דמוקרטי לא אחת ניצבת סוגיה מסוימת , בעלת חשיבות קיומית , במוקד פולמוס והתנגחות בין פוליטיקאים . הבכירים שבהם הם הקברניטים , צרכני המודיעין . במצב שכזה יש פוטנציאל לגלישה של הערכת המודיעין מתחום הדיסציפלינה המקצועית לתחום הדמדומים של ההטיה לכיוון הפוליטי . מעריכי המודיעין , כפרטים וכאזרחים במדינה דמוקרטית , אוחזים בדעות ובנטיות פוליטיות . אלה לעתים זהות לאלה של חלק מהקברניטים הצורכים את המודיעין , ולעתים מנוגדות להם . בהנחה שכל מעריך שואף להערכת מודיעין מהימנה , כיצד ינהג במצב של קונפליקט בין מצפנו הפוליטי לבין זה של הקברניט ? ויתרה מכך , כיצד יתמודד מול קונפליקט בין הערכתו המודיעינית לבין ה " אני מאמין " הפוליטי שלו ? האם יטה - מדעת או שלא מדעת - להתאים את הערכת המצב המודיעינית לערכיו הפוליטיים ? האם מסוגל המעריך הבודד למידה של " פיצול אישיות " - ובמונחים ערכיים , ל " התעלות " - נוכח קונפליקט חריף בין חובתו המקצועית לבין נאמנותו למצפונו הפוליטי ? כלל המערכת המודיעינית פועלת במדינה דמוקרטית , המושתתת על פלורליזם פוליטי . מהם גבולות המנדט של קהילת המודיעין להעצמת ויכוח ציבורי ? מהן יכולותיה להוסיף משקל סגולי לדעה פוליטית או לגרוע ממנה ? לקהילת המודיעין יש יתרון יחסי בהכרת העובדות לעומת מערכות אחרות ואף מול הקברניטים , אך האם יתרון זה אינו מתעוות במצבים לאומיים אקוטיים והופך דומה יותר למערכות המשרתות משטרים שאינם דמוקרטיים כלל וכלל ? והקברניטים – האם הם מסוגלים לעמוד בפני פיתוי הערכת המודיעין המחזקת את השקפותיהם ? הערכת המודיעין והאתיקה המקצועית הערכת המודיעין מעוגנת בקוד אופרטיבי בעל היבטים מוסריים אוניברסאליים , דוגמת שלילת הבגידה ; והיבטים אתיים מקצועיים , דוגמת התפקוד המתחייב מציווי שמירת הסודיות . אולם בבואנו להתלבט בסוגיית יחסי הערכת המודיעין מול המערכת הפוליטית יש לתהות על קיומם של כללי אתיקה ביחסים אלה . האם קיימת במדינות הדמוקרטיות אתיקה מקצועית הקובעת יחסי מותר ואסור בין הערכת המודיעין והפוליטיקה ? ואם אינה קיימת , האם מצב זה מכוון ורצוי לשני הצדדים , או שאתיקה מעין זו אינה יכולה להתקיים מטבע יחסים אלה ? לשאלות אלה אין מענה חד משמעי . ראש אמ " ן במלחמת יום הכיפורים . קהילת המודיעין נתפסת בתור מאגר תבונה וידע , אך בעתות מלחמה היא הופכת לטרף קל לכלות בו זעם

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר