|
|
עמוד:12
של גביריה כתוצאה מפשיטת הרגל של האימפריה העות׳מאנית בשנת . 1875 ראוי לזכור כי הבנקאים היהודים בדמשק שלטו בחלק נכבד משוק האשראי , ואת רווחיהם השקיעו באיגרות חוב ממשלתיות . משפשטה האימפריה את הרגל , ירד כל הונם של יהודי דמשק לטמיון , ועמם התמוטטה הקהילה כולה על מוסדותיה . במאה העשרים הוסיפה אוכלוסייתה היהודית של דמשק ברובה לעסוק במסחר זעיר ובאומנות . קיומם המצומצם של בעלי מקצועות חופשיים ושל סוחרים לא גרם ליצירתו של פער כלכלי או תרבותי בתוך הקהילה . כל בני הקהילה הוסיפו להתגורר בשכונה הישנה , חארת אליהוד . לעומת זאת , יהודי חלב הוסיפו לעסוק במסחר , אך גם השתלבו יותר במערכת הפקידות הממשלתית . בראשית המאה העשרים נוצר פער כלכלי בין שכבות חברתיות שונות בקהילה . הדבר בא לידי ביטוי מובהק במעברן של משפחות בעלות יכולת לשכונה ג׳מיליה החדשה , ואילו מעוטי היכולת נותרו בשכונה הישנה – בחסיתה . פערים אלו נגררו לעתים גם למחוזות ההגירה של יהודי חלב מעבר לים . כך , למשל , סיפרה לי הגב׳ קלאודיה רודן , שמשפחתה היגרה מחלב לקהיר במחצית הראשונה של המאה העשרים , כי הד להבדלים שבין שתי שכונות אלה בחלב בא לידי ביטוי גם בקהילת המהגרים שבמצרים . לדבריה , העניים שבין המהגרים היהודים הסורים במצרים נהגו ללכת לחוף ים מסוים , ״בלדי״ , שלא היה מפותח כל כך כמו החופים של העשירים . בני האליטות של יוצאי חלב כינו חוף זה בלגלוג בשפה הצרפתית , “ Bahsita les bains " מרחצאות בחסיתה . הבדלים בין שתי הקהילות התקיימו גם בכל הנוגע לסדרי הנהגת הקהל . בדמשק הורכבה ההנהגה משני רבנים ראשיים . האחד ״חכם באשי״ , שקישר בין השלטונות לקהילה , והשני , ששימש כסמכות הרוחנית העליונה . לצדם של הללו פעל ועד שהורכב מגבירי העדה . מאבקי כוח בין הגבירים ל״חכם באשי״ סביב שאלת השלטון בקהילה , ומחלוקות בין הגבירים לבין עצמם סביב מינויים של רבנים מבני המקום , יצרו תופעה של ״ייבוא״ רבנים מקהילות אחרות לדמשק , ולעתים אף למעורבות פעילה של השלטונות בבחירת ה״חכם באשי״ . בשלהי המאה התשע עשרה , כבר לא היה ביכולת דמשק להעמיד רבנים ראשיים מבית , ועל כן אנו מוצאים בה תופעה של ייבוא רבנים , כגון הרב שלמה אליעזר אלפאנדרי והרב יעקב דאנון , שכיהן ברבנות בדמשק עד שנת . 1925 לעומת זאת , בחלב הוכר ה״חכם באשי״ גם כסמכות הרוחנית העליונה . הכרה זו העניקה לו מעמד יציב ונכבד יותר בעיני רוב בני הקהילה . אולם בשנות השבעים של המאה התשע עשרה החל גם בחלב תהליך של הידרדרות במעמד הרבנות , שהביא בסופו של דבר לניסיון אימוץ תבנית ההנהגה הדמשקאית של שני רבנים ראשיים . ניסיון זה לא עלה יפה . הדבר בא לידי ביטוי בסכסוכים מרובים בין ״ראש הרוחניים״ , כפי שנקרא אב בית הדין , ל״חכם באשי״ . הסכסוכים סביב משרת הרבנות הביאו לכך שבשנת 1908 גם בחלב מונה רב ראשי מיובא , הרב חזקיה שבתי . זאת , אף שקהילת חלב עדיין הייתה משופעת , לפחות יחסית לדמשק , בתלמידי חכמים .
|
|