|
|
עמוד:8
ההיסטוריה התימנית מזהה שני גלי כיבוש עות ' מאני . הראשון החל בעת הכיבוש העות ' מאני את הארצות דוברות הערבית בראשית המאה ה - 16 והסתיים בשנת . 1636 כמאה שנים מאוחר יותר התחדשה המעורבות העות ' מאנית בתימן , ושנת 1849 סימנה את פתיחתו של גל הכיבוש השני של העות ' מאנים את הארץ . בד בבד חוותה תימן חדירה של גורם חיצון גם מצד אחר של הארץ . כבר ב - – 1839 כעשור לפני תחילת הכיבוש העות ' מאני השני – קבע הקולוניאליזם הבריטי את אחיזתו בדרומה של הארץ והפך את עדן על נמלי המוצא שלה לקולוניה בריטית . בתהליכים הגיאופוליטיים של המאה ה - 19 נבקעה אפוא הארץ לשני אזורי השפעה – עות ' מאני ובריטי . לקראת סיומה של המאה ה - , 19 וכחלק מתהליך השחיקה בכוחה של האימפריה העות ' מאנית , חוותה תימן שורה של מרידות והתקוממויות שבטיות . מרידות אלה בעשור האחרון של המאה ה - 19 ובראשית המאה ה - 20 ( בעיקר בין 1904 ל - 1907 ) שיקפו לא רק את ההתנגדות לשלטון הזר או ניסיון לנצל את חולשתו של המרכז השלטוני , אלא גם את השאיפה ההיסטורית לחדש את ימיה של האמאמות בתימן . בנפול העות ' מאנים החילה האמאמות הזידית את שליטתה בצפונה של הארץ , ובהנהגתם של שליטי שושלת חמיד אל - דין חזרה ושנתה את טענתה לזכותה על " תימן הגדולה " , ובכללה הקולוניה הבריטית של עדן ואזורי החסות שהקימו הבריטים סביבה . האמאם יחיא הפגין יכולות שליטה מרשימות והשכיל להקים מדינה בחבל ארץ שתנאיו הגיאוגרפיים והדמוגרפיים הכשילו רבים לפניו . אמנם , במהלך תקופת שלטונו שמר יחיא בקנאות על מדיניות בדלנית וניהל את מדינתו על - פי דפוסיה המוכרים של האמאמות השבטית , אך ככלל שמרה המדינה על יציבות יחסית . מדיניות זו תבעה את מחירה בתקופת שלטונו של בנו , אחמד , כשתימן נחשפה לרוחות השינוי מחוץ ולכוחות רפורמה מבית . [ = מחקרים בהיסטוריה , בפוליטיקה ובכלכלה – הוועידה הדיפלומטית השתים - עשרה ] ( מדינת איחוד האמירויות הערביות : משרד החוץ , , ( 1984 עמ ' . 150 - 108 , 94 - 80 אל - אריאני , איש רב - פעלים ששימש בתפקידים רבים ומגוונים במערכת הפוליטית והציבורית של צפון - תימן , כיהן בין השאר כשר החוץ ( שלוש קדנציות ) וכראש ממשלת צפון - תימן בשנים . 1983 - 1980 ( להלן : אל - וחדה אל - וטאניה )
|
|