|
|
עמוד:12
את מי משרת המונופול שהוענק ללשכת עורכי הדין ? עד כמה סומכות רשויות השלטון על עורכי הדין שישמרו על עניינו של הציבור ועל זכותו לנגישות למערכת הצדק ? מדוע אנו רואים נכונות חיצונית גוברת והולכת להתערב כיום בענייני המקצוע לעומת העבר ? בספר אני בוחנת שאלות אלו תוך הסתכלות ביקורתית על מוסדות המקצוע , ובראשם לשכת עורכי הדין בישראל . בשל הקשר ההדוק בין משפט לבין צדק יש חשיבות בחשיפת הכוחות ובניתוח מערך האינטרסים המעצבים מקצוע חשוב וחיוני זה . מהי פרופסיה ? מהי אחריותה ? מי שולט בה ? – היבטים תיאורטיים כדי לבחון שאלות אלו , הספר פותח בהצגת התיאוריות שבמסגרתן נעשה המחקר , ומניח את התשתית לדיון שייעשה בהמשך הספר . מסגרות תיאורטיות אלו מורכבות משלושה רבדים : תיאוריות קלאסיות של פרופסיות , השפעת הגלובליזציה על הגישה לפרופסיות , וסוגיית הרגולציה של המקצוע המשפטי . הרובד הראשון , העוסק בתיאוריות מרכזיות של פרופסיות , מתמקד בגישה הפוזיטיביסטית , הפונקציונליסטית והגישה הוובריאנית ביקורתית . מסגרות תיאורטיות אלו היוו משך שנים בסיס לדיון ולניתוח התופעה החברתית של התארגנויות פרופסיונליות , ובכללן של עורכי דין . גישה פוזיטיביסטית מניחה שלצורך הכרה כהתארגנות פרופסיונלית , על קבוצה למלא אחר שורה של מאפיינים שהצטברותם , בדרך כלל על פני זמן , מבשרת על הפיכתו של עיסוק או משלח יד לפרופסיה . מאפיינים אלו יכולים לכלול דרישה לתקופת הכשרה סדורה , מבחני כניסה , קבלת היתר לעיסוק ( על ידי המדינה או גוף אחר ) , קיומו של ארגון המאגד את העוסקים במקצוע , הפעלת מערך הסדרה משמעתי ( התוויית כללים המכונים לעיתים " כללי אתיקה " , אכיפתם והקמת מערך שיפוט משמעתי ) , וכיוב ' . מדובר בגישה ניטרלית מבחינה ערכית ; היא " מצלמת " מצב קיים ובוחנת התקיימותם של מאפיינים מוגדרים , בהנחה שבדרך כלל מתקיים תהליך שיש בו התקדמות ומעבר מעיסוק לפרופסיה . מכאן שהשאלה אם בפנינו פרופסיה , דורשת בחינה שכזו בנקודת זמן נתונה .
|
|