|
|
עמוד:12
חלקו השני של הספר עובר מניתוח המצוי לעיצוב הראוי ומציע את השיח הריבוני כאלטרנטיבה לשיח הקורבני . החלופה הריבונית היא החלופה שראוי לטפח , לפתח ולהטמיע בשיח הציבורי הישראלי . ספר זה מבקש להצביע על הכוח המשחרר הגלום בהנכחת המוטיב הריבוני במגוון דיסציפלינות , כגון : פסיכולוגיה , היסטוריה , ספרות , פדגוגיה , פוליטיקה והגות . גישה זו היא מעין קריאת כיוון ליצירת מפת דרכים ריבונית לכינון הזהות האישית , החברתית והלאומית על ידי החלפת המשקפיים הקורבניים במשקפיים ריבוניים . הספר מציג את מאפייני השיח הריבוני מתוך בחינת נוכחותם בשבעה שדות שיח : ( 1 ) הגות ריבונית . החירות , הבחירה והאחריות כעקרונות יסוד המופיעים הן בארון הספרים היהודי והן בארון הספרים ההומניסטי . ( 2 ) פסיכולוגיה ריבונית . גישות פסיכולוגיות המדגישות את אחריות האדם לעיצוב חייו והכוחות הגנוזים בו המאפשרים לו לשנות בהדרגה את הווייתו מזו של קורבן לזו של ריבון . ( 3 ) היסטוריוגרפיה ריבונית . אימוץ גישתו ההיסטוריוגרפית של שלום בארון שעיקרה ביקורתו על " התפיסה הבכיינית של ההיסטוריה היהודית " והחלת גישה זו על ניתוח מקרי מבחן היסטוריים . ( 4 ) ספרות ריבונית . ניתוח ביקורתי של ניצחון דמותו של האנטי – גיבור בשדה הספרות הישראלית והדגמה בעזרת יצירות ספרותיות המבקשות להחזיר לזירה הספרותית את ה " גיבור " . ( 5 ) פדגוגיה ריבונית . פיתוח אקלים ריבוני בית ספרי הרואה בבית הספר אתר פעולה חיוני בחניכה לחיים דמוקרטיים מלאים , שבהם החניך נדרש לתרגל כל הזמן את רכיבי היסוד של התרבות הריבונית – דמוקרטית – הומניסטית ואף להתנסות בהם . ( 6 ) פוליטיקה ריבונית . הדגשת הצורך במעבר מפוליטיקה קורבנית ו "פוליטיקה של עלבון " לפוליטיקה ריבונית , זו היוצרת כלים ומנגנונים שבהם אזרחי המדינה מקבלים אחריות על עיצוב חייהם . ( 7 ) זהות ריבונית . ניתוח מקרי מבחן שבהם יחידים וקבוצות הצליחו להמיר הוויה קורבנית בתודעה ריבונית והצגת האפשרות של עיצוב זהות ריבונית גם במציאות מורכבת וקשה .
|
|