|
|
עמוד:12
בקר . עלינו להוכיח כי אכן ראויים אבו להיות יורשיהם של אלה אשר הלכו יחד עם ד , עם " . דבריה התפרסמו בכתבי עת ובעתונדת ( כגון גאלדענע " קיי ט " , .. ידיעות יד ושם ' / . דבר ' / ,, על המשמר " , וכוי ) . ה אחרי זה בז הופיעו גמ ספריה : TVTC וארשה , 1943 — 1939 3 הוצ ' עם עובדי / תל אביב " תשל " ד ; טרד ניטו לאישה ( תרגדם מיידיש ) , הוצי המנורה " , תל אביב " תשכ " ג ; איו לאנר ישראל , fratwyl w ארן » י » י ' < הוצי י . ל , פרץ , תל אביב ; 1964 אוסף רשימות חיות ומרגשות על גורלה של שארית הפליטה ; זוארשעווער צדראלת , הוצי ישראל בידי / תל אביב תשלי ' ה . מן " הראוי להזכיר גם את מסתה מדמויות הדראמה של הכליה היהודי " ( אורלוגין , " חובי , ( 1956 , 12 ואת מאמרה ,, שני רומנים רבי מכר על גיטו וארשה " ( למן החומה " של ג ' ון הרסי זעד ,, מילא " 68 של ליאת יוריס ) , המייחדים מקום " לעצמם בהיקפם ובניתוחם המעמיק . עם הקמת יד ושם , היה זה היר ' ר הראשת שלו , פרופי ב " צ דייגור ז " ל , שקבע כי ,, לדוקרמנטאציה שייך במישרים גם מפעל גביית עדויות .,. ר ^ ומה עלינו לד 1 בב עולם זה במידה מקסימלית ולרשום מפי העדים את הידוע להם " ... כבר באפריל 1954 פתחה רחל בפעולת גביית עדויות בבית איגוד " החיילים המשוחררים " בתל אבינ . בשורה ראלטובה היא קשרה קשרים עם קבוצת פארטיזאבים לשעבר ביערות ליטא ובילורוסיה . וכן עם איגוד הפארטיזאנים לשעבר ביוגוםלאביה . לפי יוזמתה של רחל , הכריז יד ושם ב 1955 על תחרות בכתיבת זכרונות . עדי החורבן נקראו לרשום את וכרונותיהם ועלויותיהם על פרטי חייהם וגורל קהילותיהם . המשתתפים בתחרות נתבקשו ,, לרשום עובדות , שמות , מספרים ותאריכים — רק כמידה שהכותב בטוח בהם מזכרונו האישי ' / " כתוצאה מתחרות זו . נתקבלו בארכיון למעלה ממאתיים חיבורים , בחם בא לידי ביטוי הצורך הכביר ליתן פורקז לחוויות הש ^ אה , כשאירגנה רחל את המחלקה לגביית עדויות , עמדה לפניה השאלה אם יש טעם להמשיך בשיטה שוועדות היסטוריות רשמו עדויות , בארצות שונות מיד לאחר שיהרורן , דהיינו : הסיפור החופשי על חוויותיו של העד עצמו . חיתה הכרה כללית שכל ביצ 1 ל עברי עליו שבעה מדורי גיהנום , לפיכר חשוב הדבר שאף זכרונותיו של איש אחד לא ילכו לאיבוד . הערכת אמיתותה של
|
|