|
|
עמוד:13
ישראל כעוגן עיקרי להישרדותו של העם היהודי בכלל ובגולה האמריקנית בפרט . עם זאת , אמירתו הידועה של בן - גוריון , " לא חשוב מה יאמרו הגויים , חשוב מה יעשו היהודים " , איננה צריכה , לדעתי , להתפרש כביטוי לזלזול או יהירות , אלא כאות אזהרה שלא רק הגויים , אלא גם יהודי העולם , יתייחסו למדינת ישראל בהתאם למעשיה ולשמירה על ערכיה . אודה ולא אבוש , אני אוהב יהודים ואני גאה להיות בן העם היהודי . מובן שגם אני נתפס לפעמים לנוסטלגיות מזדמנות לגבי ארץ - ישראל שהיתה , או לפחות שדימינו בנפשנו שהיתה כזאת , אך מיד אני מתפכח ונפעם כל פעם מחדש מהפלא הגדול והעצום שנקרא מדינת ישראל , מדינה חזקה שקמה ומתקיימת בתנאים האובייקטיביים הקשים ביותר שאפשר להעלות על הדעת , ושבמובנים רבים הצליחה יותר מכל המדינות האחרות שהשתחררו מעול הקולוניאליזם אחרי מלחמת - העולם השנייה , מדינה וחברה של קיבוץ ומיזוג גלויות - לא כסיסמה או מליצה , אלא של מציאות , גם אם עדיין לא מציאות מושלמת . אני ער לכך שבעניינים שונים אישיותי מפוצלת . כך , למשל , לצד נטיית לבי הארצישראלית הטבועה בי , גם נשמות רוסיות ואירופיות באות אצלי לעתים לביטוי , בעיקר בנושאים כמו מוסיקה ותרבות אך גם בסוגיות אחרות . הפיצול הזה מזדקר גם בפרדוכס לכאורה שבקנאות לכל עניין יהודי וישראלי , למול סובלנות כלפי אחרים , גם יריבים ואפילו אויבים לשעבר . אני שמרן " לייט " בעניינים מסוימים וליברל " כבד " בעניינים אחרים , ועל - פי מסורת רוב ארצות המערב , ובפרט האנגלו - סכסיות , אין סתירה בין השניים . יש מי שטוענים שאין אצלי תמיד מתאם מלא בין העמדות המקטבות שאני מבטא לעתים בפוליטיקה , להעדפה שלי לפשרות ולמציאת דרכי - ביניים , אך דווקא בכך יש , לדעתי , ביטוי נאמן לא רק לנסיון החיים שלי , אלא גם ללקחים המתבקשים מההיסטוריה של עמנו ומדינתנו - ולדיפלומטיה . ... ולמי שלא התעייף מקריאת ההקדמה הארוכה - להלן הספר . תודות תודתי נתונה לעורכי , רמי טל , בעל הניסיון והידע - שהזכיר לי לעיתים נשכחות מתקופתנו המשותפת בוושינגטון - וכן לאנשי לשכתי בשתי
|
|