|
|
עמוד:13
שאל דזה - גונג , תלמידו של קונפוציוס , את מורו : " האם יש מלה אחת שעשויה להנחות את האדם במשך חייו ? " ענה המורה : " מה לגבי ' הדדיות ' ? לעולם אל תעשה לאחרים מה שאתה לא רוצה שיעשו לך . מה שאתה לא מאחל לעצמך אל תאחל לאחרים " . על פי קונפוציוס , החברה בסין חולקה לארבעה מעמדות . המעמד העליון - המלומדים בני האצולה ; המעמד השני - האיכרים ; המעמד השלישי - האומנים בעלי המלאכה ; המעמד התחתון - הסוחרים . ביפן , בתקופת אדו הפיאודלית ( 1868 - 1603 ) התפתחה פילוסופיה ניאו - קונפוציאנית שנקראה בין היתר ; " ריגקו" - " לימוד האמת / ההיגיון " . פילוסופיה זו התאפיינה בהומניזם ורציונליזם , תוך דרישה מהאדם ליצור יחסים הרמוניים בינו לבין סביבתו . הניאו - קונפוציאנים דגלו גם בעליונות התרבות היפנית . החברה חולקה באופן כללי לארבע מעמדות עיקריות על פי עיסוקן , מה שנקרא שינוקושו . המעמד העליון היו הסמוריים ( שי ) - הלוחמים . מתחתם האיכרים ( נו ) - יצרני המזון , בעיקר של אורז ( שהיוו % 85 % - 80 מכלל האוכלוסייה ) . אחריהם האומנים ( קו ) - יצרני הסחורות . לבסוף , מעמד הסוחרים ( שו ) - מוכרי וספקי הסחורות . מלבד ארבע המעמדות האלו , היה מגזר - על , שעליו נמנו האצילים , השוגון ( " המפקד הצבאי " , שלמעשה שלט במדינה ) והמשפחה הקיסרית . כמו כן היה מגזר נוסף נחות מארבע המעמדות , שעליו נמנו העוסקים במשלחי יד בזויים , כגון : קברנים , בורסקאים , פרוצות , פושעים ועוד . עם סיום תקופת אדו , התבטלה רשמית החלוקה של ארבעת המעמדות . הקונפוציוניזם מיושם ביפן הלכה למעשה עד ימינו אנו . ביפן , מדרג ( היררכיה ) מהווה ערך מקודש במבנה המשפחתי , בחברות המסחריות , בפוליטיקה , ביקוזה ( ארגון הפשע היפני ) ולמעשה בכל מגזר חברתי . המדרג כפוף לכללי התנהגות ונימוס נוקשים הנקראים " כללי קידה " ( " רגי " ) , שמטרתם לשמור על הרמוניה חברתית , ולמנוע עימותים מטרידים . יש חשיבות רבה לגיל , מעמד חברתי ולמגדר האדם . מהמאפיינים של החברה היפנית היא מערכת חינוך חזקה , אף זאת בהתאם לעקרונות הקונפוציוניזם . יש ביפן " שפה של כבוד " ( " קגו " ) , יפנים פונים אחד לשני תוך שימוש ברמות שפה שונות בהתאם למעמד החברתי של הפונה ושל השומע , לגיל , וגם בהתאם למינם של המדבר והשומע . * מזכיר את אמרתו של הלל הזקן , נשיא הסנהדרין : " דעלך סני , לחברך לא תעביד " - " מה ששנוא עליך , לחברך לא תעשה " ( תלמוד בבלי , מסכת שבת דף לא , עמוד א ) .
|
|