|
|
עמוד:12
הדרך של קונג - פו - דזה הפילוסוף הסיני קונג ‑ פו ‑ דזה - " קונג המורה " , הידוע במערב בשם קונפוציוס ( קושי ביפנית . 483 - 563 לפני הספירה ) יסד את הקונפוציוניזם . הקונפוציוניזם אינו דת , אין בו אמונה באלוהות נעלית , טרנסצנדנטית כלשהי . זו פילוסופיה שעקרונותיה מתווים את דרכו של האדם במהלך חייו . אחד מספרי היסוד של הקונפוציוניזם הוא האי צ ' ינג - " ספר התמורות " , המיוחס לשליט הסיני פו שי ( 2737 - 2800 לפני הספירה ) . הספר עוסק בין היתר בחוקים ובתהליכים השולטים בעולם וכיצד להשיג הרמוניה חברתית בעולם המשתנה והמלא ניגודים . הספר גם מנבא את התמורות החברתיות העתידיות לפי נתוני הפרטים בשלב מסוים בהווה . הליבה של הקונפוציוניזם היא ההומניזם , האנושיות , שעיקרה הוא צדק , מוסריות , התחשבות בזולת , עזרה הדדית ונאמנות . קונפוציוס הדגיש את תפקידו החברתי של האדם ואת חשיבותם של התרבות , החינוך והמוסר ביחסים בין בני האדם . נאמר באי צ ' ינג : " בראשית היו שמים וארץ , אחר בעל ואשה , אחר אבא ובן ואחר שליט ונשלט . " בהתאם לכך , הפרט הוגדר , חונך ושובץ בחברה על פי נוסחאות קונפוציאניות , שהוכתבו בהתאם למעמד המשפחתי ולמעמד החברתי . על הפרט היה להגשים את עצמו ולמלא את תפקידו בנאמנות וביעילות על פי מעמדו . הושם דגש על שמירת התנהגות הולמת בתוך חמש מערכות יחסים שונות ; שליט ונשלט , אב ובנו , בעל ואשה , אח מבוגר ואח צעיר , חבר וחבר . כל זה נועד על מנת להשיג הרמוניה חברתית , משפחתית , הרמוניה בין בני האדם . כלומר , הרמוניה מושגת לא כאשר יש שוויון בין בני האדם , אלא כאשר מושגת בין הפרטים השונים או המנוגדים בחברה הסכמה לצופן התנהגותי מסוים . לכן קונפוציוס התנגד לעריצות כלשהי , פוליטית או משפחתית , כי ראה בזה פגיעה במרקם התקין של היחסים החברתיים . הקונפוציוניזם הוא למעשה אידיאולוגיה שכלית , העוסקת בחשיבה תקינה ובהתנהגות החברתית הנגזרת ממנה , הכפופה לכללים נוקשים .
|
|