|
|
עמוד:4
בסיכומו של דבר צריכים אנו להכיר במגבלות חקירתנו : סופרים מקראיים מאוחרים יכלו לחקות את דרכי ההתבטאות של קודמיהם ולייחס להושע ולירמיהו נבואות נחמה ' חדשות ' ; מצד שני , האם ניתן לתכון את רוח האדם ? גם עמוס יכול היה להינבא בנוסח חדש , שונה לגמרי מכל נבואותיו האחרות . בראשונה לא הבינו החוקרים כלל מהו ' בשנת בא תרתן אשדודה ' , שכן לא ידעו מה משמעות תרתן . באו התגליות האשוריות והבהירו כי Tartannu באשורית בערך כמשנה למלך בעברית . אך סרגון בכתובותיו טוען שהוא עצמו כבש את אשדוד . באו איפוא ותקנו את הכותרת בישעיה . עתה מתברר כאמור שבכל זאת כבש התרתן . היו כאן איפוא שלושה שלבים במחקר : החוקרים תקנו את המקרא , הכתובות תקנו את החוקרים , והמקרא עדכן את הכתובות . ועוד הערה בנושא זה . נטען על ידי רבים שיש תוספות מאוחרות , דויטרונומיסטיות , בספר , וזאת עקב זיהוי ביטויים הנחשבים לביטויים דויטרונומיסטיים . נראה לי שגם למקבל את גישת המחקר לדרך היווצרות המקרא אין בקיום ביטויים אלו משום הוכחה להיותם מאוחרים . סביר ששפה וביטויים מעין אלו לא נוצרו ביום אחד על ידי חבר אנשים קטן , אלא התפתחו במשך דורות עד שהשתמשו הדויטרונומיסטיים בביטויים אלו . ייתכן מאוד שעמוס , והנביאים האחרים בזמנו ואחריו , היו מיוצרי ביטויים אלו , ולכן סביר שהשתמשו בהם בדבריהם . לאור האמור , הנטייה שלי היא להניח כהנחת מוצא שהטקסט שלפנינו מקורי ולנסות למצוא הסברים סבירים לנאמר . יש לזכור שלא תמיד ההיגיון המודרני שלנו דומה להיגיון של ימי קדם , ולכן מספיק שיהיה הסבר סביר שאולי היה הגיוני בימי הנביא . רק במקרים בהם אינני מוצא שום הסבר סביר לנאמר , אניח שאולי יש במקום טעות או תוספת . אם זו תוספת , עדיין ייתכן שהיא טעות אקראית , ואם היא נראית כמכוונת הרי שיש לדעתי למצוא סיבה טובה להוספה זו . בהרבה מקרים לא מצאתי סיבה סבירה . 9 רופא , תשס " ו , עמ ' . 253 . 10 דברים שאמר פרופ ' תדמור ( מדברי פרופ ' ספייסר ) בדיון בבית הנשיא לאחר הרצאת פרופ ' אליצור . ראה אליצור , עמ ' . 227 . 11 ראה למשל וולף , עמ ' . 113 – 106
|
|