פתח דבר

עמוד:3

לי לקבל שהנוסח שהגיע לידינו איננו בדיוק כפי שאמרוהו הנביאים , מכיוון שנפלו בו שגיאות העתקה , אם בגלל טעות בזיהוי האותיות הכתובות ( למשל החלפת ה ' ו - ח ' או ו ' ו - י ' הדומות ) , אם בגלל השמטה או הכפלה של אות , מילה או שורה בהיסח הדעת ( לדוגמה , אולי השמטת י ' ב " ועלתה כיאר כּלּהּ" ( עמוס ט ' , ה ) הפכה את הביטוי ל " ועלתה כאר כּלּהּ" ( עמוס ח ' , ח )) , ואם בהחלפת מילים שלמות בגלל הרגלי השימוש במילים או בביטויים דומים . שגיאות מעין אלו אפשריות וקיימות גם לדעת המסורת , אולם ההנחה שהיו תוספות ושינויים מכוונים דורשת לדעתי זהירות רבה ביותר . חלק גדול מאוד מהטענות לגבי שינויים ותוספות נובעות מהנימוק שהנאמר אינו מתאים באופן ' חלק ' לרצף הטקסט או לסגנון ולרוח דברי הנביא ותקופתו . טענות אלו מתבססות למעשה על אי הבנת ההקשרים של הכתוב ועל ההנחה שהנביא חייב לדבר תמיד בסגנון דומה ואסור לו לשנות מהמקובל בימיו . לכן , כל טענה כזו עומדת תלויה עד שיבוא מישהו ויסביר את הכתוב , כפי שהוא , באופן סביר ( ואי אפשר לדעת מראש האם יהיה מי שיגלה בעתיד הסבר סביר או לא ) . נראה שזו הסיבה לכך שאנו מוצאים מחלוקות בין החוקרים לגבי מקוריותם של קטעים רבים , שיש הטוענים שאינם משתלבים בטקסט ולכן אינם מקוריים , ואחרים טוענים שהם משתלבים לפחות באופן סביר בטקסט ולכן הם מקוריים . דוגמה לכל זה אפשר למצוא למשל בעמוס , פרק ה ' . לפי רבים מהחוקרים המודרניים , פסוקים ח , ט ו - יג אינם שייכים לעמוס ונוספו מאוחר יותר . אמנם במבט ראשון ניתן לחשוב שפסוקים אלו אינם מתאימים לרצף הנאמר , אולם גילוי המבנה הספרותי של נבואה זו הביא לכך שפסוקים ח ו - ט נראו לפתע שייכים לנבואה ובמקומם . הצעה שלי למבנה שונה במקצת מלמדת שגם פסוק יג מתאים למקומו ( עוד על כך ראה בהסברים לפרק ה ' ) . עוד דוגמאות רבות לדבר . בנושא זה אביא ציטוטים מחכימים מדברי חוקרים : אם הדבר איננו הגיוני , גם אם נכתב בזמן מאוחר יותר הוא נשאר בלתי הגיוני . " תוספת מאוחרת " אינה אפוא הסבר כי אם התחמקות מפני הבעיה . . 6 ראה בהרחבה על נושא זה בפרק שישה עשר . . 7 ראה עוד על כך בפרקים שישה עשר ושבעה עשר . . 8 אליצור , עמ ' . 216

הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר