|
|
עמוד:2
הנאמר או האומרים דברים דומים . במקרים בהם כמעט כל הפרשנים בדעה דומה , לא תמיד טרחתי להפנות למקורות , וכשהפניתי היה זה למקורות המוקדמים יותר . בדרך כלל הבאתי מאחרים הערות והסברים שנראו לי סבירים או מועילים להבנת הכתוב , גם אם אינני מסכים איתם , אולם לא הכל הבאתי ( "כּ י קצר ה מּצּ ע מה שׂתּ רע " , ( ולא הבאתי חומר מדרשי שנראה לי רחוק מדי מהפשט . בהחלט סביר שחלק מהדברים שנכתבו כאן כאילו הם רעיונות מקוריים שלי , הוצעו כבר בעבר ולא הגיע הדבר לידיעתי . עם המציעים המקוריים הסליחה . תקופת ארבעת נביאי הכתב הראשונים – הושע , עמוס , ישעיהו ומיכה – משכה אותי , מכיוון שבתוספת ספרי מלכים ודברי הימים נוצר מצב נדיר למדי , בו יש לנו מספר רב של מקורות מאותה תקופה , ונראה שניתן ללמוד ממקורות אלו הרבה על התנהגות העם ואמונותיו בתקופה זו . התחלתי ללמוד את ספר עמוס , מכיוון שהיה כנראה המוקדם שבנביאים ( לפחות סיום תקופת נבואתו ) ומכיוון שנבואותיו נראו לי מסודרות וקלות יותר להבנה , דבר שאמור היה להקל עלי את הכניסה לעולמם של הנביאים ושפתם . אי " ה אזכה גם ללמוד ולכתוב על ספרי הושע , מיכה , ישעיהו ואחרים . אמנם לפי המסורת ספרי הנביאים שלפנינו קרובים מאוד לדברי הנביאים כפי שאמרום , גם אם לא בהכרח לפי סדר אמירתם , אך חוקרי מקרא מודרניים טוענים שהטקסטים שבידינו רחוקים למדי מדברי הנביאים . לדעתם הטקסטים המקוריים ע וּבּ דו ונערכו על פני שנים רבות ונוספו להם עם הזמן מילים , ביטויים ופסוקים בהרבה מקומות . לדעת רבים מחוקרים אלו שינויים ועריכות נמשכו עד תקופות מאוחרות מאוד , לפחות עד לאחר תקופת שיבת ציון וימי עזרא ונחמיה ואולי אף עד סוף ימי בית שני . קל . 2 הפניה לספרים ללא מראה מקום ספציפי היא הפניה למקום הסבר הפסוק שבנידון . . 3 ישעיהו כ " ח , כ . . 4 ייתכן שעוד מנביאי תרי עשר ניבאו בתקופה זו או אפילו לפניה , אולם אין לנו ידיעות ברורות על כך , והדעה הרווחת היא שאלו ארבעת נביאי הכתב הראשונים . בידינו גם ספר יונה , שהיה לפי המסורת קודם לנביאים אלו , אולם דבריו מכוונים כלפי חוץ , לנינוה ולא לישראל , ולכן אין הוא מוסיף להבנתנו את העם בתקופה זו . . 5 ראה למשל : מייס , עמ ' ; 13 וולף , עמ ' 113 – 106 ולאורך כל פירושו את הספר ; לסט ; דורסי , עמ ' ; 305 ג ' רמיאס , ספר עמוס , עמ ' 9 – 5 ולאורך כל פירושו את הספר ; המבורג .
|
|