|
|
עמוד:13
הקובץ פותח בסיפור הגירתן של נשים בשלהי המאה התשע - עשרה ( מיכל בן יעקב ) , ולאחריו סיפור הגירתן של נשים בעלייה הראשונה ( אורנה ארליך , יעל עצמון ורות קרק ) ובעלייה השנייה והשלישית ( גילת גופר ) , ונשים שהיגרו בתקופת ה " יישוב " שקדם להקמת המדינה ( דבורה ברנשטיין , בת שבע מרגלית שטרן ) . על אלה התווספו מחקרים שבחנו נשים בגלי הגירה מאז ייסודה של המדינה ( עוזי רבהון , פנינה מורג - טלמון , אילנה גנון ) ומחקרים על הגירתן של נשים בעשור האחרון ( שלוה וייל , הגר סלמון , סטיב קפלן והרווי גולדברג , לריסה פיאלקובה , גליה צבר , לימור גד - הרנס ) . הבחינה של הגירת נשים לישראל לדורותיה מלמדת על מגוון רחב של דפוסי הגירה : רווקות הבאות בקבוצות או כבודדות , וכן נשים אלמנות ונשים גרושות הבאות בגפן או מצטרפות למשפחות . ואולם רוב הנשים מהגרות במסגרתה של המשפחה לגווניה וצורותיה השונות : משפחה מורחבת , משפחה גרעינית של שני בני זוג וילדיהם , משפחה חד - הורית , משפחה שבה נוספו לבני הזוג וילדיהם קרובי משפחה אחרים , וכן צירופים משפחתיים נוספים . מה גם שאף המהגרת הבודדת , או זו המשולבת בקבוצה , כמהה פעמים רבות לסיים את סיפור ההגירה בהקמת משפחה . היישוב במקום חדש דורש מהאישה הסתגלות למקום מגורים שונה , לשימוש במוצרי מזון חדשים , לריהוט ואביזרי בית שהיא לא מורגלת בהם , ועוד כהנה וכהנה . נוסף על כך על האישה לגלות תושייה ולפתח כישורי התמצאות בסביבת מגוריה , ללמוד את שפת המקום , וכן נימוסים ומהלכים של מגע בין חברתי . מה עוד שלעתים , בעטיה של ההגירה , נפרדת האישה ממערכות מסייעות ותומכות של משפחה מורחבת , של קרובים ושכנים , והיא נאלצת לתור אחר מסגרות תמיכה חלופיות . האישה - האם מופקדת על המשך קיומו של אורח החיים היומיומי ועל מילוי צורכיהם השונים של בני המשפחה . במהלך הקליטה יכולים להתגלות ניגודי אינטרסים , מאבקי כוח ואסטרטגיות פעולה שונות וסותרות , והאישה - האם , עקב היותה בבית , מצויה הרבה פעמים במרכזם של חילוקי דעות , מודעת לקשיים ומתברכת בהישגים . אמנם הסמכות הקובעת ברבות מן המשפחות אינה בידיה , אלא בידי הגבר - האב , אבל הימצאותה והתמצאותה הן בעלות חשיבות מרבית להמשך תפקודה של המשפחה ולתהליך הקליטה של חבריה . קיומו של אורח חיים יומיומי בקרב משפחות מהגרים , מטבע הדברים שהוא משמר דפוסי מסורת שהתקיימו בעבר . בין אלה בולטים לרוב מתכונים לבישול , אביזרי נוי ביתיים , פריטי לבוש לבני הדור המבוגר וכיו " ב . כמו כן משפחות משמרות דפוסי התנהגות מסורתיים כגון חלוקת תפקידים פנים - משפחתית , דרכי חינוך , ומחוות הוקרה למבוגרים . ימי מועד וחג גם הם משמרים הרבה פעמים תכנים וטקסים ונחוגים במתכונות דומות לאלה שהיו מקובלות במקומות המוצא . עם ההכרה הגוברת בקיומו של פלורליזם מבני ותרבותי בקרב חברות קולטות הגירה גבר גם העניין בחשיבות המשכיותם של דפוסים מסורתיים בתהליכי הקליטה ובתפקידה של האישה - האם בשימור המסורות השונות המעוגנות במערכת המשפחתית ובהנחלתן .
|
|