|
|
עמוד:ז
הקדמת המחבר מודה אני לפניך ה ' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש בהשלמת פירוש זה אני מודה לה ' שהוביל אותי לחיים של חקר היהדות והגיעני עד הלום . אינני מכיר זכות אינטלקטואלית גדולה מעיסוק מתמיד בספר הספרים ובמפרשיו הגדולים מן העבר ומן ההווה , ומהאפשרות לקדם את הבנתו . על זאת אני מודה גם להורי , לייבוש ועדינה עטל טיגאי זכרונם לברכה , על הערכים שלימדוני ועל ההשפעות אשר חשפו אותי להן . ספר דברים הוא אחד הספרים החשובים ביותר במקרא בשל תפיסותיו רבות ההשפעה ובשל מקומו המרכזי בחקר המקרא המודרני . בספר דברים נמצא הביטוי המפורש והנלהב ביותר של אמונת הייחוד בין ספרי התורה . ספר דברים מגדיר את היחס בין ישראל ואלוהיו לא רק כיחס של מצוות וציות אלא גם של אהבה הדדית . בו נמצאות המצוות המגבילות את הקרבת קורבנות למקדש אחד ויחיד , והמחייבות את כל ישראל לעלות לשם ולחגוג ביחד את שלוש הרגלים . בספר דברים מגיעה להתפתחות הרחבה ביותר שאיפת התורה לצדק ומשפט , ודאגתה לרווחת הנחותים בחברה . הספר מתאפיין בגישה אינטלקטואלית וחינוכית לדת ולחוק . גישה הדורשת מכל העם ללמוד את התורה וללמדה לבניהם , והתופסת תכונות מוסריות ורוחניות כצורות של חוכמה . ספר דברים הוא מקור הרעיון שחיי העם והפרט צריכים להתבסס על ספר מקודש ועל לימודו , ובהתאם לכך הוא הספר המקראי הראשון שהגיע למעמד קנוני . בספר דברים מופיע משה בפעם הראשונה כמורה – ' משה רבנו ' . סגנון הספר דרשני ודידקטי , דבר היאה למטרתו לשכנע את העם לשמור אמונים לדתו – מטרה המשקפת תקופה הדומה במידה מסוימת לימינו , תקופה של היחשפות אינטנסיבית לתרבות בינלאומית בעלת כוח משיכה רב , הנראית כמאיימת על המשך הדת . ספר דברים הוא הספר הראשון בתורה החוזה במפורש קיבוץ גלויות . הספר גם מעמיד אתגר מוסרי בשל מצות החרמת הכנענים ועוד מצוות חמורות שכבר חז " ל ניסו להגבילן ואפילו לבטל את יישומן על ידי פרשנות יצירתית . ספר דברים השפיע מאוד על צורת עבודת ה ' מימי חז " ל ועד ימינו . הוא המקור של ' קריאת שמע ' , גרעין התפילה היום יומית , של קריאת התורה בציבור ושל עוד מצוות בין אדם למקום כמו ברכת המזון , תפילין ומזוזה , וחלקים עיקריים בהגדה של פסח . מקומו החשוב של ספר דברים בחקר המקרא המודרני נעוץ בכך שהוא הספר היחיד מבין ספרי התורה שיש בו , כספר , אחיזה במאורעות היסטוריים . ספר דברים , או גרעינו המקורי , הוא ' ספר התורה ' שנמצא בבית המקדש בשנת 622 לפסה " נ , ושבשמו יזם יאשיהו מלך יהודה ( 609 – 639 לפסה " נ ) תיקוני דת מרחיקי לכת ( מל " ב כב – כג ) . על בסיס זיקתו לרפורמה של יאשיהו , חוקרים מתארכים את הספר , או את גרעינו המקורי , למאה השביעית לפסה " נ , ומנסים לתארך את שאר ספרי התורה בהתאם לזיקתם המשוערת אליו .
|
|