|
|
עמוד:11
אלא יריתי כלפי מעלה , לשמים . " הוא סיפר לי שערב מלחמת ששת הימים , ב " תקופת ההמתנה " , כתב מכתב אישי למנהיג סין , מאו דזה ‑ דונג , ובו הזהיר מפני התוקפנות הישראלית והאימפריאליזם הישראלי העתיד לבוא . הוא היה מאוכזב מאוד על שלא זכה לתשובה , והרי ביקש ממאו להתערב ולמנוע מישראל את הכניסה למלחמה . שוחחנו רבות על מהפכת התרבות שהיתה אז בראשית ימיה ושהיו בה גילויים קשים ביותר של אלימות וחוסר סובלנות , אך הוא עמד על שלו - רק בדרך זו אפשר להביא לשחרור הפרולטריון ולהשגת המהפכה . לימים הוא התאכזב ואמר : " מאו איננו מאואיסט מספיק . " אמירה זו הזכירה לי סיפור מימים ימימה שסופר על צ ' רלי צ ' פלין . הוא הצליח להתגנב לתחרות כפילים של צ ' רלי צ ' פלין , אך לא זכה אפילו להגיע לגמר . עם סיום לימודי התואר הראשון בהיסטוריה ובפילוסופיה באוניברסיטה העברית המשכתי את לימודי לקראת התואר השני והשתתפתי בכל השיעורים שהיתה להם נגיעה לסין , בין השאר בשיעוריו של פרופסור צבי שיפרין , חתן פרס ישראל . באותם ימים עדיין לא קם בארץ חוג ללימודי מזרח אסיה והקורסים על " המזרח הרחוק " ניתנו באופן ספורדי במחלקות שונות . עם סיום לימודי קיבלתי מלגת לימודים שנועדה לסייע לי ללמוד באוניברסיטת אוקספורד , ושם המשכתי את התעניינותי בסין . שני המרצים שהרשימו אותי , השפיעו עלי וליוו אותי לאורך לימודי היו ריצ ' רד סטורי , מומחה ליפן שבמלחמת העולם השנייה לחם בזירת בורמה והודו ועסק לא מעט בחקר שבויים יפנים , וג ' פרי הדסון , שהיה מומחה לסין והתפרסם בספרו על סין והעולם עד שנת . 1800 עבודת הדוקטור שלי עסקה ביחסי בריטניה וסין בשנות השלושים , במהלך מלחמת סין - יפן . התמקדתי בסוגיית הפייסנות של המעצמות כלפי יפן וקישרתי פייסנות זו לפייסנות באירופה , כלפי איטליה וגרמניה . טענתי המרכזית היתה שהמעצמות אכן ויתרו ליפן מתוך חולשה וחשש , תוך הקרבת עקרונותיהן . אף על פי שלא נמצא " הסכם מינכן " מזרח אסייתי , הפייסנות התקיימה בדרך עקלקלה , בהדרגה ותוך סחף גובר והולך של עקרונות שמעצמות המערב לכאורה שמו נר לרגליהן . בעת לימודי באוניברסיטת אוקספורד , קיבלתי הצעת עבודה מפרופסור צבי יעבץ , ממייסדי אוניברסיטת תל אביב וראש החוג המיתולוגי להיסטוריה כללית . הוא בא לימים אחדים לאנגליה לרגל עיסוקיו האקדמיים . נקודת המוצא שלו ושל הפרופסורים הוותיקים , ואף של המרצים הצעירים יותר בחוג היתה אירופוצנטרית בעליל . בעיניהם , אירופה היתה ערש התרבות האנושית , ומטבע הדברים ההיסטוריה שלה היתה היסטוריית העולם . אין ספק שהם היו מודעים
|
|