|
|
עמוד:9
" יודען , שאבעס , גאיי דאווינען" קרן אור ראשונה , מהססת , נתקלה בגרש הערפל הסמיך שרבץ במורד הוואדי , לאחר שהקפיא את רכס ההר במשך כל הלילה . אנשי החסימה קמר ממקומם , מנסים , לא בלי קרשי , להניע את האיברים הקפואים משערת שכיבה ללא נרע בקור המקפיא של החורף הירושלמי . זה בעט באוויר על מנת לחדש אח מחזור הדם , זה מישש בחגרר , מחפש הפץ שנעלם ממנו במשך הלילה . השלישי הניח את רובהו על סלע , מחרף רמגדף נואשות כשכלי הנשק הכבד רהמסררבל , פאר התחנרת הבריטית של מלחמת העולם הראשרנה , החליק מהסלע היישר לשלולית , כן , ירד גם גשם בלילה . מכםר עיסארריה ניתקה נקודה אפורה והחלה לנוע במורד השביל . קשה היה לזהותה בשעת אור ראשון , אך בהמשך הלכה וההבהרה ' ערבי רוכב על חמור במורד הדרך . רוכב לאיטו , מתנועע אנה ואנה , כאילו כל עתותיו בידיו . רוכב , ופעמרן של נרי התלרי במקום בסתר על הרתמה , מלווה אותר בצלצול . היה זה שחרר של שבת , רהחסימה - שלושה " שוטרים " ( כביכול ) , מקלען ושני רובאים , סיימה זה עתה את משמרתה . המקום - מובלעת הר הצופים ; הזמן - שנת , 1961 מקום וזמן חוברים יחדיר כרקע לפרשיה ההולכה ונגולה ; עד למלחמת ששת הימים ב 967 ו היה הר הצופים מובלעת , אי בודד , טריטוריה ישראלית מנותקת מירושלים , מישראל ומהעולם כולו , מוקפת סבלב סביב בידי הצבא הירדני , נשלטת בידי " מלך ההר / ומוגנת בידי " שוטרים " ישראלים שהגיער אליה לשהות של חודש . מובלעת זו השאירה מחוצה לה את ענחא הסמוכה - היא ענתרת הקדומה , בפרר של הנביא ירמיהו . אך כללה בשטחה את הכפר עיסארויה . תושבי עיסארריה נהגו להתעלם מכך שכפרם נכלל במובלעת הר הצרפים , ובשטחה של מדינת ישראל , ורקמו את כל מערכת חייהם עם ערבלי מזרח ירו שלים והגדה המערבית , אז , תחת שלטון ירדן . אולם שני סממנים ישראליים נותרו בכל זאת ; סיור ריבונות אשר נערך בפרקי זמן קצובים בכפר על ידי כוח ה " שרטרים " שהוצב על ההר , ומגבלה יחידה על השימוש באחר השבילים . בעקבות תקרית אש במאי 1956 נקבע כי במהלך שעות האור יורשו תושבי עיסארריה להיכנס לכפרם ולצאת ממנו לעבר ירושלים הירדנית בבל הדרכים
|
|