|
|
עמוד:142
א . יוסף בן מתתיהו , קדמוניות היהודים , ספר תשיעי , י , ב : וכיוון שהבטחתי למסור את העניינים לכל פרטיהם , חשבתי לנחוץ לספר גם מה שמצאתי כתוב בספרי העברים על הנביא הזה . כי ציוהו אלוהים ללכת אל מלכות נינוה , ולכשיבוא אל עיר זו להכריז בה שעתידה היא לקפח את שלטונה . והנביא פחד ולא הלך , ( ולא עוד ) אלא שברח מפני אלהים לעיר יפו , וכשמצא ( שם ) ספינה ירד בה והפליג אל תרסוס של קיליקיה . ( בדרך ) קמה סערה חזקה מאוד והספינה היתה נתונה בסכנה לטבוע . והמלחים והקברניטים ובעל הספינה עצמו התפללו ונדרו זבחי תודה , אם ימלטו ( ממצולות ) הים . ורק יונה התכסה ושכב ולא עשה דבר כמעשי שאר האנשים לעיניו . וכשהלך הנחשול וגדל , והים געש יותר ויותר מחמת הרוחות , ( התחילו ) חושדים – מה שמתקבל על הדעת – שמא אשם אחד הנוסעים בסערה שקמה עליהם , והסכימו ביניהם ( להפיל ) גורל , כדי לדעת , מי הוא האיש . וכשהפילו גורל נפל על הנביא . שאלוהו מאין הוא ומה מעשהו . אמר , שהוא מגזע העברים ונביא לאל עליון ... וכן יעץ להם להשליכו אל הים , אם רצונם להימלט מסכנת השעה . שכן הוא האשם בסערה שקמה עליהם . בראשונה לא העזו ( לעשות זאת ) , משום שחשבו את הדבר לחטא להשליך איש זר שהפקיד את חייו בידם ( לזרועותיו ) של מוות בטוח . אולם לבסוף , כשגברה הצרה יותר ויותר והספינה חשבה לטבוע והנביא עצמו והפחד לחייהם האיצו בהם , השליכוהו אל הים . אז שככה הסערה ; ואילו על הנביא ( מספרת ) האגדה , שבלעהו דג ולאחר שלושה ימים ושלושה לילות הוקא חי ושלם בגופו אל חוף ים אבכסינוס . אז ביקש מאת אלוהים שיסלח לו על עוונותיו , והלך אל נינוה העיר ועמד במקום שקולו נשמע לרבים והכריז , שכעבור זמן קצר מאוד יאבד להם השלטון על אסיה . ולאחר שהודיע את הדבר חזר לביתו . סיפור זה על הנביא סיפרתי כפי שמצאתיו כתוב ( בספר ) . תרגום אברהם שליט , מוסד ביאליק על ידי מסדה , ירושלים ותל אביב , , 1967 עמ ' . 333 לדיון בחלקים שונים של דברי יוסף בן מתתיהו ראו פרק א , פסוקים ג , ט , יג ; ב , יא ; ג , ד ובעמ ' . 138 נספחים
|
|