ד, א-ג תפילתו-תלונתו של יונה

עמוד:115

מדוע חרה ליונה ומדוע ברח משליחותו ? את תשובתו של ספר יונה לשאלה זו נמצא בפסוקים הבאים , אך ספרות חז " ל מציעה הסברים נוספים להתנהגותו זו של הנביא . בתלמוד הירושלמי ( סנהדרין יא , ה ) נאמר : " יונה בן אמיתי נביא אמת היה . את מוצא , בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא ' קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני ' אמר יונה : יודע אני שהגויים קרובי תשובה הן [ = ממהרים לחזור בתשובה ] והריני הולך ומתנבא עליהם והם עושין תשובה והקב " ה בא ופורע משונאיהן של ישראל [ = כלומר מישראל , והיא דרך מקובלת בלשון חז " ל לא להוציא מן הפה קללה או איום שמא יתממשו ] " . לפי פירוש זה ברח יונה כדי להגן על עם ישראל וכבודו . מקור נוסף בספרות חז " ל המדבר ברוח זו ( מכילתא דרבי ישמעאל , בא , מסכתא דפסחא א ) רואה את יחסי אלוהים ועמו כיחסי אב ובן , וקובע כי " שלושה בנים [ = במקרה זה נביאים ] הם . אחד תבע כבוד האב וכבוד הבן , ואחד תבע כבוד האב ולא כבוד הבן , ואחד תבע כבוד הבן ולא כבוד האב . ירמיה תבע כבוד האב וכבוד הבן ... אליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן ... יונה תבע כבוד הבן ולא כבוד האב " . לפי מסורת זו , יונה לא מילא אחר השליחות שהטיל עליו האל - האב מתוך דאגה לכבודו של ישראל - הבן . תשובה אחרת משלבת בדברים דאגה שדאג יונה לכבודו שלו . במדרש תנחומא ( ויקרא ח ) נשאלת השאלה " ולמה ברח ? " , והתשובה : " שפעם ראשונה שלחו להשיב את גבול ישראל ועמדו דבריו שנאמר ' הוא השיב את גבול ישראל ... כדבר ה ' אלוהי ישראל אשר דיבר ביד עבדו יונה בן אמיתי הנביא אשר מגת החפר ' ( מלכים - ב יד , כה ) . פעם שנייה שלחו לירושלים להחריבה , ועשה הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וניחם על הרעה ולא חרבה והיו קורין אותו נביא השקר , פעם שלישית שלחו אל נינוה להחריבה ... [ ויונה חשש ש ] לא עוד שישראל קורין לו נביא שקר אלא אף אומות העולם קורין לו כן ! " לפי מסורת זו נשלח יונה שלוש פעמים להינבא : נבואתו הראשונה התממשה ( כלשון הכתוב ) , בפעם השנייה לא נתקיימה נבואתו וישראל כינוהו נביא שקר ( למסורת זו אין יסוד בסיפור המקראי ) ועל כן , בפעם השלישית , כדי שלא יקראו לו בשם זה גם הגויים - נמלט וברח . תרומתו של בישוף לתנ " ך העברי חלוקת הפרקים בתנ " ך ומספור הפסוקים נעשו רק בימי הביניים , והם מיוחסים לתיאולוג הנוצרי , הבישוף סטפן לנגטון ( . ( 1228 - 1150 חלוקה זו נעשתה במקורה בתרגומו הלטיני של התנ " ך ( הוא הוולגטה ) ואומצה מאוחר יותר על ידי היהודים , וזאת משיקולים מעשיים לצורך ויכוחים תיאולוגיים עם הנוצרים , כדי שיקל להצביע על הפסוקים שמהם מובאים הטיעונים השונים . במקרים רבים החלוקה פוגעת ברצף היחידה הספרותית ואיננה מבטאת את כוונתה , דבר הניכר כבר בסיפור הבריאה הראשון ( בראשית א , א - ב , ד ) שפוצל שלא כראוי , עד שהשבת הופרדה מששת ימי המעשה . תמונת יונה המיואש מעשה ידי הצייר א " מ ליליאן ( , ( 1925 - 1874 ממייסדי בצלאל , שהרבה לצייר נושאים מקראיים . האיור הופיע במקראה לשימוש בתי הספר ( גרמניה , . ( 1914

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר