|
|
עמוד:106
פרק ג פסוק ח ויתכּסּו שׂקּים האדם והבהמה ויקראו אל אלֹהים בחזקה ויש ֻ בו איש מדּרכּו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם : כהמשך לציווי המלך לתת ביטוי לאבלות על דרך השלילה , עובר הוא לצווים על דרך החיוב . גולת הכותרת של הביטוי החיצוני לאבלות היא כיסוי בשק : " ויתכסו שקים האדם והבהמה " . לכאורה צו זה הוא מיותר , שהרי אנשי נינוה ( כאמור בפסוק ה ) כבר צמו ולבשו שקים מדעתם , אך החידוש בדברים היא הקביעה שלבוש השק חל גם על הבהמות . יש בין החוקרים מי שסובר כי המילים " האדם והבהמה " בפסוקנו נכפלו בטעות בעקבות הופעתן בפסוק הקודם , וכי לא היה לבהמות חלק בלבוש השקים ( ואף לא בקריאה לאלוהים , וראו בהמשך ) , אך הציטוטים שהובאו לעיל מספר יהודית ומדברי הרודוטוס ( ראו בפירוש הפסוק הקודם ) מחזקים את תוקף הנוסח כצורתו . החידוש הגמור בצו המלך הוא התביעה לתפילה ולחזרה בתשובה : " ויקראו אל אלוהים בחוזקה " , ממש כשם שהמלחים קראו לה ' בתפילה ( א , יד ) . קריאה " בחוזקה " היא קריאה בעוצמה ומתוך סערת נפש וכוונה ( וכדברי רד " ק : " בכל לב " ) . האם מצווה המלך שגם הבהמות יקחו חלק בתפילה ? כך או כך , החזרה בתשובה היא עניין לבני האדם בלבד : " וישובו איש מדרכו הרעה " ; כל אחד ואחד ! ניכרת כאן השפעת ספר ירמיה , " אולי ישמעו וישובו איש מדרכו הרעה " ( כו , ג ) . לביטויים דומים ראו עוד : " ויתפללו ... וישובו מדרכיהם הרעים " ( דברי הימים - ב ז , יד ) ועוד . במקום שהנביא נמנע מלמלא את חובתו באמונה עושה אפוא המלך את מלאכתו . ורק עתה נגלית לקורא לראשונה מהות חטאם - רעתם של אנשי נינוה . תיבת " הרעה " מתארת בהכללה את חטאם של אנשי נינוה , ובה גם פותח ספרנו : " וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני " ( א , ב ) . אפיון מפורט ומדויק יותר של החטא בא במילים " החמס אשר בכפיהם " . " חמס " הוא בעיקרו של דבר גזל ועושק , וגם דור המבול הואשם בחטא החמס , " כי מלאה הארץ חמס " ( בראשית ו , יא - יב [ על זיקת סיפורנו לסיפור דור המבול ראו עמ ' . [( 10 - 9 המלך תובע אפוא מנתיניו לשנות את התנהגותם , ושינוי זה הוא ורק הוא עשוי להושיעם . שם העצם " תשובה" איננו מקראי , אך הוא רווח בספרות חז " ל . במקרא נמצא רק את הפועל שו " ב , כמו שהוא בפסוקנו וראו להלן בפסוק י . עם זאת , רעיון התשובה הוא רעיון מרכזי גם בחשיבה המקראית .
|
|