ג, א-ד הטלת השליחות בשנית וביצועה

עמוד:96

פרק ג פסוק ד ויּחל יונה לבוא בעיר מהלךְ יום אחד ויּקרא ויּאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת : לאחר שהתעכב המספר על תיאור נינוה ( פסוק ג ) אנו ממשיכים לעקוב אחר יונה המציית , ולו ּ לכאורה , לצו האלוהים . יונה נכנס אמנם לעיר אך עובר רק שליש מאורכה , כמי שכפאו שד , " מהלך יום אחד " , ועם זאת הכרזתו נשמעת ברבים . הסיבה לציון המרחק שאותו עבר הנביא תתברר לקורא בפסוק הבא . המספר מקדים לדברי הנביא את הצירוף הנדיר " ויקרא ויאמר " , ואינו מסתפק ב " ויאמר " , וזאת בשל רצונו לבטא שסוף סוף עושה יונה את אשר נצטווה כבר בראשית הספר , " קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה " ( א , ב ) . תהפוכות רבות היו נמנעות מיונה לו ּ מיהר לציית לדבר האלוהים , אך הוא ברח מלפני אלוהיו וקריאתו נדחתה עד עתה . במהלך דרכו ציווהו גם רב החובל " קום קרא " ( א , ו ) , ובמזמור , בהיותו במעי הדגה , הוא אומר : " קראתי מצרה לי " ( ב , ג ) , אך רק בעקבות צו אלוהים השני : " קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה " ( ג , ב ) - הוא מתעשת ומציית . עתה נודע סוף סוף לקורא מה היא הקריאה שנצטווה יונה לקרוא על העיר , לאחר שמידע זה נעלם מאיתנו גם עם הטלת השליחות בראשונה וגם עם החזרה עליה בראש פרק ג . יש לשים לב לכך , שיונה אינו מקדים להכרזתו נוסחה המציינת כי ה ' הוא ששלחו , כגון : " כה אמר ה '" , " שמעו דבר ה '" וכיוצא בהן . ניתן להסביר עובדה זו בחוסר רצונו של יונה לציין כי סמכות הקריאה נובעת מאלוהים , כי אזכור האלוהים עשוי היה לגרום לאנשי נינוה לחזור בתשובה , דבר שיונה אינו חפץ בו ( כפי שנראה עוד להלן ) . ועוד , ניכר כי הוא מבקש לקצר בדברים ככל האפשר ; נבואתו מצטמצמת לחמש מילים בלבד : " עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת " . יונה אינו מסביר על מה ולמה תהפך נינוה , אף אינו מעלה את האפשרות כי אם ישובו תושבי נינוה מרעתם , תתבטל גזירת החורבן . אף על פי כן , ניתן להבין מדברי יונה כי ה ' מצפה לחזרת אנשי נינוה בתשובה , שהרי לו ּ ביקש לראות באובדן העיר לא היה מקצה להם תקופה ארוכה בת ארבעים יום לשם תיקון דרכיהם . תקופות של ארבעים יום רווחות במקרא לציון פרק זמן ממושך ( כגון ימי המבול [ בראשית ז , יז ] , או מסע המרגלים בארץ ישראל [ במדבר יג , כה ] ועוד ) , ולפיכך ניתן לאנשי נינוה זמן מספיק לחזרה בתשובה . התרגום היווני של ספרנו , תרגום השבעים , גורס כאן " עוד שלושה ימים " במקום " עוד ארבעים יום " . נוסח זה מעמת בין הזמן שעבר על יונה במעי הדגה , " שלושה ימים ושלושה לילות " ( ב , א ) עד שפצה את פיו והתפלל לאלוהיו , לבין הזמן שיעבור משעה שבא לעיר שמהלכה שלושת ימים ( ג , ג ) ועד שאנשיה יחזרו בתשובה ולא ייענשו . לפי נוסח תרגום השבעים מצופה היה אפוא מאנשי נינוה שיפעלו קל מהרה . הלשון " נהפכת " מהווה רמיזה מובהקת לסיפור אודות סדום ועמורה ( ראו למשל : " ויהפוך את הערים האל" [ בראשית יט , כה ] , " כמהפכת סדום ועמורה " [ דברים כט , כב ] , " כמהפכת אלוהים את סדום ואת עמורה"

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר