על המזמור הנאמר בפי יונה ממעי הדגה

עמוד:76

פרק ב פסוק ז לקצבי הרים ירדתּי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותּעל משּׁחת חיּי ה ' אלֹהי : בפסוק זה נמשך תיאור ירידתו - שקיעתו של המתפלל . בהקשר הסיפורי שבו מופיע מזמורנו הירידה היא עונש ליונה אשר ירד מרצונו ליפו , לספינה ולירכתיה ( א פסוקים ג , ה ) . הירידה גם הולמת את מצב המשורר הקרב אלי מוות , וראו לדוגמה הביטויים " יורדי בור " ( ישעיה לח , יח ) , " יורדי דו ּ מה " ( תהילים קטו , יז ) ו "יורדות אל חדרי מוות " ( משלי ז , כז ) . יונה מגיע עד " קצבי הרים " . יש המתקנים ביטוי קשה זה וקוראים במקומו " קצו ֵ י הרים " ( השוו " קצוי ארץ" [ ישעיה כו , טו ]) , קצותיהם התחתונים של ההרים השקועים בקרקעית הים , מעין " שורש הרים " ( איוב כח , ט ) , ולכך מכוון גם התרגום הארמי : " לעקרי טוריא " [ = לשורשי הרים ] . בהשפעת פסוקנו נזכרים " קצבי הרים " גם בספר בן סירא ( טז , יט ) , ושם הם באים בהקבלה ל " יסודי תבל " . " הארץ " שבראש הצלע השנייה היא השאול , כך באכדית ( etu ṣ er ) וכן לעיתים במקרא , כגון בשמות טו , יב : " תבלעמו ארץ " , והשאול נזכרה , כאמור לעיל , בראש המזמור : " מבטן שאול שיוועתי " ( פסוק ג ) . המשפט " הארץ בריחיה בעדי לעולם " הוא משפט חסר , וכוונתו לומר שהארץ - השאול סגרה את בריחיה ונעלה את דלתותיה בפני המשורר , כדי למנוע ממנו , דווקא ממנו , לפרוץ ממנה החוצה ( והשוו : " וסגרת הדלת בעדך" [ מלכים - ב ד , ד ]) . המשורר אינו יכול לצאת מן השאול הנעולה ולשוב אל פני האדמה ( השוו : " שערי שאול " [ ישעיה לח , י ] , " שערי צלמוות " [ איוב לח , יז ]) . יורדי שאול אסורים בה לנצח נצחים ואינם שבים ממנה " לעולם " . לאחר הבעת היאוש המוחלט מתחולל במזמורנו מפנה דרמטי : " ותעל משחת חיי " , הוצאתו של המשורר מן השאול בחסדו של האלוהים . " שחת " היא " בור " : " כורה שחת בה יפול " ( משלי כו , כז , ועוד ) , והיא כינוי נוסף לשאול , כגון בתהילים קג , ד : " הגואל משחת חייכי " ( וכן דברי יחזקאל לנגיד צור : " לשחת יורידוך " [ כח , ח ] ועוד ) . הפסוק מסתיים בנוסחת פנייה של המשורר לאלוהים : " ה ' אלוהי " , אות לחידוש הקירבה והקשר בין המתפלל לגואלו . בהקשר שבו נטוע המזמור צוין כי יונה התפלל אל " ה ' אלוהיו ממעי הדגה " ( ב , ב ) , ו " אלוהיו " שאליו התפלל נענה כעת לתחינתו ומושיעו מצרתו . בריח בריח הוא התקן בדלת או בשער המאפשר את נעילתם . ראו לדוגמא : " ערים בצורות חומה גבוהה דלתיים ובריח" ( דברים ג , ה ) , וכן את המסופר על שמשון , המעמיס על כתפיו את שערי העיר עזה , " ויסעם עם הבריח " ( שופטים

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר