על המזמור הנאמר בפי יונה ממעי הדגה

עמוד:69

ואזניו הכבד / ועיניו השע // פן יראה בעיניו / ובאזניו ישמע / ולבבו יבין " ( ישעיה ו , י ) , כאשר בחלקו הראשון של הפסוק נזכרים הלב , האזניים והעיניים ובחלקו השני נזכרים איברים אלו בסדר הפוך . תופעה ספרותית זו מצויה גם במזמורים , כגון : " כבסני מעווני / ומחטאתי טהרני " ( תהילים נא , ד ) ובספרות החכמה : " אם יעלה לשמים שיאו / וראשו לעב יגיע " ( איוב כ , ו ) . תופעת הכיאסמוס איננה מוגבלת לשירה המקראית והיא רווחת בספרויות העולם העתיק , השומרו - אכדית , האוגריתית והקלאסית ( יוונית ולטינית ) . במקרא אין היא מצויה בשירה בלבד ויש לה ביטויים רבים גם בסיפורת ( ואפילו בספר יונה כגון להלן ג , ו [ וראו שם בפירוש ]) . כך , לדוגמא נמצא בספר בראשית כי כאשר מקשה האלוהים על האדם " המן העץ אשר ציוויתך לבלתי אכול ממנו אכלת " ( בראשית ג , יא ) , הוא מגלגל את האחריות אל האישה והיא לנחש ( פסוקים יב - יג ) . סדר הענשתם של השלושה הוא מהופך : מן הנחש אל האישה ולבסוף אל האדם ( פסוקים יד - יט ) . במקרה האחרון הכיאסמוס איננו רק תופעה סגנונית אלא גם כלי להעברת המסר , שהאחראי בסופו של דבר הוא מי שנצטווה על האיסור , כלומר אדם הראשון . שאול תפיסת השאול , משכן המתים , במקרא , דומה לתפיסה המקובלת על שאר עמי המזרח הקדום . כל המתים כולם מגיעים לשם , ל " בית מועד לכל חי " ( איוב ל , כג ) , ועל כן מוצגת השאול כמין מפלצת שאין גבול לתאבונה , " לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק " ( ישעיה ה , יד ) , ולה בטן הבולעת את כל באיה . השאול נמצאת אי שם בתחתיות ארץ והמתים יורדים אליה , כדברי יעקב כאשר מובאת אליו כותנתו הספוגה בדם של יוסף : " כי ארד אל בני אבל שאולה " ( בראשית לז , לה ) . השאול הוא מקום חשוך ( " ארץ חושך וצלמוות " [ איוב י , כא ]) ויושביה מכונים גם " רפאים " ( ישעיה כו , יד ) או " יורדי בור " חסרי כוח ( תהילים פח , ה : " נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל [ = כוח ] " ) . המבקשים את מותם יראו בשאול מקום של מנוחה : " שם רשעים חדלו רוגז ושם ינוחו יגיעי כוח ... לא שמעו קול נוגש . קטן וגדול שם הוא , ועבד חופשי מאדוניו " ( איוב ג , יז - יט ) . אמנם אלוהים ישיג את מי שמנסה לנוס מפניו שאולה ( עמוס ט , ב [ וראו עמ ' [ 47 ) אך אין הוא זוכר את המתים ( תהילים פח , ו : " שוכבי קבר אשר לא זכרתם עוד " ) והם לא יוכלו להודות לו : " כי אין במוות זכרך בשאול מי יודה לך " ( שם ו , ה ) . לפי המדרש ( פרקי דרבי אליעזר , פרק ט ) זכה יונה לראות במסעו התת - ימי ( ראו עמ ' 73 ) את הגיהנום , היא השאול . המקרא יוצא חוצץ כנגד המתקשרים עם עולם המתים כדי לשאול בהם : " לא ימצא בך ... שואל אוב וידעוני ודורש אל המתים " ( דברים יח , י - יא ) , כמעשה המלך שאול שביקש מבעלת האוב להעלות לו את שמואל ( שמואל - א כח ) . יש אכן המסבירים את השם " שאול" כגזור מן השורש שא " ל , על שם השאלה , הדרישה במתים , וכדברי שמואל המתגלה לשאול : " ולמה תשאלני וה ' סר מעליך " ( שם , פסוק טז ) , וראו גם את ציון אשמתו של שאול אשר " גם לשאול באוב לדרוש " ( דברי הימים - א , י , יג ) . על כינויים אחרים לשאול ראו בפירוש לפסוק ז . יונה מוקא מפי הדג וידיו פרושות בתנועת תפילה . ויטראג ' מכנסיית סט . אטיין שבמלהאוז ( צרפת ) . היצירה נוצרה במאה ה - . 14

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר