על המזמור הנאמר בפי יונה ממעי הדגה

עמוד:68

פרק ב פסוק ג ויּאמר קראתי מצּרה לי אל ה ' ויּענני מבטן שאול שועתּי שמעתּ קולי : הפסוק הפותח את המזמור הוא מעין כותרת שכמוה כהצגת הנושא של המזמור כולו : הקריאה הנואשת שזכתה למענה . פתיחת הדברים היא בלשון עבר , משום שלפנינו מזמור תודה על הישועה שכבר נתרחשה ( וראו עמ ' . ( 66 פתיחת המזמור אף מתקשרת אל הסיפור : מי שלא נענה - לפני שבאה עליו הרעה - לצו אלוהיו לקרוא על נינוה ( א , ב ) ולהפצרת רב החובל כי יקרא אל אלוהיו ( שם , פסוק ו ) , קורא אליו עתה ממעי הדג . מטבע הלשון " מצרה לי " באה כאן במקום הביטויים הצפויים יותר " בצר לי " ( ראו תהילים יח , ז : " בצר לי אקרא ה '" ) או " בצרתה לי " ( שם קכ , א : " אל ה ' בצרתה לי קראתי ויענני " ) . עם זאת , בדומה לפסוקנו ראו : " ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע " ( דברי הימים - ב כ , ט ) , ואפשר שהכוונה לומר שהצרה היא גם מקום פיזי שבו נתון המתפלל , במקביל לצלע השנייה : " מבטן שאול " , מעין " מן המצר קראתי יה " ( תהילים קיח , ה ) , שהוא מקום צר . על כך שה ' נענה לקריאה בעת צרה ראו , למשל : " לאל העונה אותי ביום צרתי " ( בראשית לה , ג ) . הצלע השנייה מציגה , כאמור , את מקום הצרה , שממנו קרא המתפלל לה ' : " מבטן שאול שיוועתי " . השאול נמצאת במעמקים ( " שאול תחתיה " [ תהילים פו , יג ]) , ויונה שביקש להרחיק נדוד עד קצווי ארץ , תרשישה ( א , ג ) , הגיע לקצווי מעמקים , אל מקום שהוא גם משכן המתים . השוהים בשאול מנותקים לכאורה מה ' ( כגון תהילים ו , ו : " כי אין במוות זכרך בשאול מי יודה לך " ) ולכן היענות ה ' לתפילת המשווע אליו מבטן שאול הינה בבחינת נס . מבחינה ספרותית יש לתת את הדעת למבנה הכיאסטי של הכתוב : " קראתי מצרה לי / מבטן שאול שיוועתי " . בצלע השנייה גם בולט המצלול של העיצור שי " ן ( " שאול , שיוועתי , שמעת " ) . כיוון שבצלע הראשונה כבר הודיע המתפלל כי ה ' ענהו , ברור כי שמיעת קולו היא היענות האלוהים לתפילתו ( ראו לדוגמא גם בראשית כא , יז : " כי שמע אלוהים את קול הנער " , שמיעה שבעקבותיה נענה המתפלל ) . החידוש בצלע השנייה הוא המעבר לפנייה אל ה ' בגוף שני ; הניצול רוצה להביע את תודתו בפנייה ישירה למיטיבו . מכאן ואילך תימשך הפנייה בגוף שני לאורך רובו של המזמור . כיאסמוס המיבנה הספרותי המכונה " כיאסמוס " - על שם האות היוונית כי ( - ( X הוא מיבנה סגנוני כאשר סדר הרכיבים בו הוא א - ב / ב - א ( ולעיתים גם א - ב - ג / ג - ב - א ואף למעלה מזה ) . פסוקים שיריים רבים , במגוון הסוגות השיריות ( כגון דברי נבואה , מזמורים ועוד ) , בנויים באופן זה . כך , למשל , בנבואה : " השמן לב העם הזה /

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר