על המזמור הנאמר בפי יונה ממעי הדגה

עמוד:85

הנחשים , אך לא בזואולוגיה עוסקים אנו אלא בניסיון לרומם את המפגש בין אלוהים ויצוריו ודרכו גם לראות במיניות דבר חיובי ומבורך . קי "א כל המופעים במקרא של השורש קי " א , פליטה דרך הפה של מזון שנבלע ועוכל חלקית , נושאים קונוטאציה שלילית . שיכורים מקיאים , " כהתעות שיכור בקיאו" ( ישעיה יט , יד ) , " כהן ונביא שגו בשיכר ... כי כל שולחנות מלאו קיא " ( שם כח , ז - ח ) , " שתו ושכרו וקיו [ = וקיאו ] " ( ירמיה כה , כז ) , ואף הזולל שאינו שם גבול לתיאבונו מקיא : " דבש מצאת אכול דיך פן תשבענו והקאתו" ( משלי כה , טז ) . כסיל שאינו פוסק ממעשים של שטות מדומה לכלב ה " שב על קיאו " ( שם כו , יא ) . השורש קי "א משמש בהשאלה גם לגירוש מן הארץ , כעונש גלות , " ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקא הארץ את יושביה " ( ויקרא יח , כה [ וראו גם שם , פסוק כח ]) . הקביעה שהדג הקיא את יונה באה , כאמור לעיל , לבטא תפיסה שלילית של דמותו . מתי צווה הדג להקיא את יונה ? לכאורה , בעקבות תפילתו של יונה ממעי הדג , מצווה ה ' על הדג להחזירו אל היבשה . והנה מתברר כי מקורות שונים בספרות האגדה טוענים , כי הציווי לדג ניתן עוד בששת ימי בראשית . כך נקבע במדרש בראשית רבה ( ה , ה ) האומר כי עניינים שונים הנראים לנו כשינוי סדרי בראשית , כניסים , כבר היו חלק מן התוכנית האלוהית בשעת בריאת העולם , מעין תנאים שהתנה האל עם ברואיו . וכך מושמים שם בין השאר דברים אלו בפי האלוהים : " ציוויתי את הים [ הוא ים סוף ] שיהיה נקרע לפני ישראל , ציוויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע , ציוויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו , ציוויתי את האריות שלא יזיקו את דניאל , ציוויתי את הדג שיקיא את יונה " . לפי תפיסה זו חזיונות מופלאים בעיני בשר ודם אינם אלא חלק מתוכנן מראש ומוטמע בבריאה מראשיתה . האלוהים איננו משנה לפתע את סדרי בראשית , כמענה אפשרי להתפתחויות והזדמנויות שונות , אלא כיוון ש " הכל צפוי " לפניו , חריגות מסדרי בראשית הם הנוהל הקבוע מראש וחלק מן התוכנית האלוהית שעל פיה מתנהל העולם . רעיון דומה בא לידי ביטוי בקביעת המשנה ( אבות ה , ו ) אודות " עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות " , כלומר בסוף יום השישי הראשון של הבריאה , וביניהם פי הקשת שנתגלתה לאחר המבול , המטה שבו קרע משה ציור קיר בכנסיית Harkeberga שבלונד ( שבדייה ) מעשה ידי הצייר Albertus ( Pictor ( 1440 - 1507 שהרבה לצייר ציורי קיר על כנסיות באותה מדינה . בצידו הימני של הציור נראים המלחים המשליכים את יונה אל פי הדג כשהוא לבוש ובעל שער וזקן , ומצידו השמאלי של הציור הוא נראה נפלט מן הדג כשהוא עירום וקירח וידיו בתנועת תפילה . על המסורת אודות יונה הנפלט קירח ממעי הדגה ראו עמ ' . 87

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר