על המזמור הנאמר בפי יונה ממעי הדגה

עמוד:79

לשונות תפילה במדרש דברים רבה ( ב , ב ) , אגב עיסוק בתפילתו של משה , נאמר כי " אמר ר ' יוחנן : עשרה לשונות נקראת תפילה ואלו הן : שוועה , צעקה [ = כמו זעקה ] , נאקה , רינה , פגיעה , ביצור , קריאה , ניפול , פילול ותחנונים " , כאשר בצד כל אחת מן המילים האלו בא פסוק המוכיח את השימוש בה בהקשר של תפילה לאלוהים , כגון רינה ופגיעה - " אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי " ( ירמיה ז , טז ) , ביצור , קריאה ושוועה - " בצר לי אקרא ה ' ואל אלוהי אשוע " ( תהילים יח , ז ) ניפול - " ואתנפל לפני ה '" ( דברים ט , יח ) ופילול - " ויעמוד פינחס ויפלל " ( תהילים קו , ל ) . בעל ספר יונה מגוון את לשונו ועושה שימוש בחלק מפעלים אלה : זע " ק ( א , ה ) , קר " א ( א , ו ועוד ) , פל "ל ( בפסוקנו ועוד ) ושו " ע ( ב , ג ) , ואליהם הוא מוסיף , כאמור , את זכ " ר . תפילות אל ההיכל תפילת יונה מביעה את התפיסה כי יימצא המתפלל באשר יימצא , תפילתו תמצא תמיד את דרכה אל מקדשו של ה ' ומשם תגיע עדיו , אף שהוא שוכן מרומים . זו גם התפיסה המאפיינת את התפילה שנושא שלמה עם חנוכת המקדש ( מלכים - א ח , כג - נג ) . כך , לדוגמא , הנמצאים בדרך במסע מלחמה יוכלו להתפלל באשר הם : " כי יצא עמך למלחמה ... והתפללו אל ה ' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך . ושמעת השמים את תפילתם ואת תחינתם ועשית משפטם [ = בקשתם ] " ( שם , פסוקים מד - מה ) . אף תפילת הגולים מארצם תמצא דרכה ממרחקים אל המקדש ותגיע ממנו אל מכון שבתו של האלוהים , אל השמים ( פסוקים מו- נ ) . על דניאל , היושב בבבל , מסופר כי " חלונות פתוחים לו בעלייתו נגד ירושלים ושלוש פעמים ביום היה יורד על ברכיו ומתפלל ומודה לפני אלוהיו " ( ו , יא [ המקור ארמי ]) , והרי זו העדות הקדומה ביותר שבידינו לתפילה הנאמרת שלוש פעמים ביום ומכוונת כלפי ירושלים . על יסוד תפיסה זו נקבע בספרות חז " ל כיוון התפילה : " העומדים בחוצה לארץ ומתפללין הופכין פניהם לארץ ישראל ... העומדין בארץ ישראל הופכין פניהם כנגד ירושלים ומתפללין ... העומדים ומתפללים בירושלים הופכין פניהן כנגד המקדש ... העומדים בהר הבית הופכים פניהם כנגד קודשי הקודשים ומתפללין ... נמצאו העומדים בצפון פניהם לדרום , והעומדים בדרום פניהם לצפון , והעומדים במזרח פניהם למערב , והעומדים במערב פניהם למזרח , נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד " ( שיר השירים רבה ד , ו ) . ומה דינו של מי שנמצא בתנועה ? גם על כך משיבים המקורות : " היה רוכב על החמור - ירד [ כדי להתפלל ] , ואם אינו יכול לירד - יחזיר [ = יסובב לכיוון ירושלים ] את פניו , ואם אינו יכול להחזיר את פניו - יכוון את לבו כנגד בית קודש הקודשים " ( משנה ברכות ד , ה ) . על יסוד מסורת זו קובע התלמוד הבבלי ( ברכות ל ע " א ) כי האמור בשיר השירים על מגדל " הבנוי לתלפיות " מכוון אל בית המקדש , שהוא " תל שכל פיות פונים בו " , כלומר הר שכל המתפללים פונים לכיוונו . לעניין זה נודעה חשיבות מרובה לארכיטקטורה של בתי כנסת , בעולם הקדום ובימינו , וכן ליצירת קישוט מיוחד , המכונה " מזרח " , שמטרתו לציין את כיוון התפילה לירושלים , גם אם אין היא מצויה מזרחית למתפלל דווקא . טס לספר תורה ( כסף , נחושת ואבנים חצי יקרות ) , מעשה ידי אומן היודאיקה הישראלי בן ימינו , אבי בירן ( . ( 2005 הקשר בין היענות לתפילה לבין בית הכנסת ואביזריו מתבטא ביצירה זו . הוספת המילה " ויברך " בין ידיו של יונה – מילה שאינה מופיעה בספר יונה – באה לתת ביטוי להיענותו של האלוהים לתפילת יונה .

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר