ב, א-יא יונה במעי הדג, מתפלל ונושע

עמוד:61

בחר דווקא בדג כדי לכלוא בו את יונה , משום שאף שהוא כותב את ספרו בשפה העברית , הלשון הארמית , לשון התקופה , מצויה בתודעתו : מי שסרב ללכת לנינוה - ימצא עצמו ב " נו ּ נא " , דג בארמית . יוזכר גם כי בכתב היתדות מסמלת את שם העיר נינוה צורת דג הנתון במעין מסגרת ( לעיל , עמ ' . ( 27 יונה כלוא בחשכת בטן הדג " שלושה ימים ושלושה לילות " . שלוש הוא מספר של שלמות , ומשך הזמן הזה נועד לציין שמצוקתו של יונה שלימה ואין לו לכאורה תקווה ותוחלת אם לא יעשה מעשה . הקשר בין יחידת זמן זו לבין מצוקה הנובעת מחסרון מזון ומשקה בא לביטוי גם במסופר על מצוקתו של הנער המצרי בשמואל - א ל , יב : " ויתנו לו פלח דבלה ושני צימוקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלושה ימים ושלושה לילות " . כאשר חוששת אסתר ממפגש עם אחשורוש , שאליו לא נקראה , היא מפצירה כי יצומו עליה : " ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום " ( אסתר ד , טז ) , היינו צום ארוך במיוחד . למותר לציין כי גם אל פיו של יונה לא באו אוכל ומשקה בשלושת ימי מאסרו . בעלי המדרש ( בראשית רבה נו , ב ) רואים ביציאת יונה ממעי הדג ביום השלישי הגשמה של נבואת הושע , " יחיינו מיומיים ביום השלישי נקום ונחיה לפניו " ( ו , ב ) , כחלק מסדרה של אירועים בני שלושה ימים , שבהם מתרחשים ישועה או שינוי משמעותי ביום השלישי , כגון מתן תורה ( שמות יט , טז ) , הסתתרות המרגלים ששלח יהושע ליריחו ( יהושע ב , טז ) וסיפור אסתר , כאמור לעיל . יחידת זמן בת שלושה ימים נזכרת בסיפור פעם נוספת לציון ממדיה המופלגים של העיר נינוה ( ג , ג ) . בתרגום השבעים היא מופיעה פעם נוספת ( ג , ד [ וראו בפירוש , שם ]) . עולם הדגים והדייג המקראי כבר בסיפור הבריאה , ביום החמישי , נזכרת הדגה כחלק מ " כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם" ( בראשית א , כא ) , ואף נאמר כי עם בריאתו ניתן לאדם השלטון על ממלכת החי : " ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ " ( שם , פסוק כח ) , ואכן , מקצוע הדייג ואכילת דגים נזכרים רבות במקרא . בנבואת זעם על מצרים אומר הנביא ישעיהו : " ואנו [ = התאבלו ] הדייגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה ופורשי מכמורת על פני מים אומללו " ( יט , ח ) , ובצד המכמורת והחכה מכיר המקרא גם דייג באמצעות צלצל ( איוב מ , לא ) , ומזכיר אף שם אחר למכמורת : מצודה , כאמור בדברי קהלת : " כי גם לא ידע האדם את עיתו כדגים שנאחזים במצודה רעה " ( ט , יב ) . השוואה דומה של בני אדם לדגים נמצא גם בנבואת חבקוק : " ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו . כולה [ = כולו ] בחכה העלה יגרהו [ = יסחבהו ] בחרמו ויאספהו במכמרתו " ( א , יד - טו ) . גם במקום נוסף נזכרים החרמים , שהם רשתות קופת חסכון מכאנית ממתכת צבועה . מטבע המושם על כפו של יונה מושלך לפי הלוויתן לאחר לחיצה על כפתור . תוצרת Shepard Hardware Co . ( ניו יורק . ( 1890

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר