|
|
עמוד:51
משמעויות אחרות של ידיעה הן הבחנה ( כגון בסיום ספרנו : " אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו " [ ד , יא ]) , הבנה ( כדברי עבדי פרעה אליו : " הטרם תדע כי אבדה מצרים " [ שמות י , ז ]) , הסקת מסקנות ( " וידע כל ישראל ... כי נאמן שמואל לנביא לה '" [ שמואל - א ג , כ ]) והיכרות ( כשאלת יעקב ותשובת הרועים מחרן : " הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו " [ בראשית כט , ה ]) . מכאן גם נגזר השימוש בשורש יד "ע לתיאור יחסי אישות , היכרות אינטימית בין גבר לאישה : " והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד " ( בראשית ד , א ) . החכם מכונה " יודע " , כפי שעולה בבירור מן התקבולת : " שמעו חכמים מיליי / ויודעים האזינו לי " ( איוב לד , ב ) , ואף מי ששולט ברזי משלח ידו מכונה בתואר זה : " ויהי עשו איש יודע ציד " ( בראשית כה , כז ) . לידיעה יש גם פן שלילי . על גדעון המעניש את זקני העיר סוכות נאמר : " ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים ויודע בהם את אנשי סוכות " ( שופטים ח , טז ) . מתברר כי השדה הסמנטי של הידיעה ושל הייסורים חופפים זה לזה , ולו חלקית . " מוסר " הוא אחד ממונחי החכמה ( " לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה " [ משלי א , ב ]) , אך בו בזמן גם עונש מייסר ( " מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רוב עוונך " [ ירמיהו ל , יד ]) , או כדברי רחבעם אל שבטי ישראל : " אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים [ = שהם סוג מסוים של קוצים ] " ( מלכים - א יב , יד ) . והוא הדין במוט המחודד שבעזרתו משיבים אל התלם את הבקר , " מלמד הבקר " ( שופטים ג , לא ) , ששורשו למ " ד . וכבר סיכם קהלת את הקשר בין ידיעה וכאב באומרו " יוסיף דעת יוסיף מכאוב " ( א , יח ) . מה הוא נחשול ? התרגום הארמי לספר יונה מתרגם בתיבה הארמית " נחשול " כמה וכמה מילים בספרנו : " סער " ( פסוק ד , פסוקנו ועוד ) , זעף ( " ויעמוד הים מזעפו - " ונח ימא מנחשוליה " [ פסוק טו ]) ו " משבר " ( " כל משבריך " - " כל נחשולוהי דימא " [ ב , ד ]) . מילה ארמית זו חדרה אל השפה העברית ומצאנו " נחשול " נזכר לראשונה כבר במגילות מדבר יהודה ( " ויהמו כנחשולי ימים " ( מגילת ההודיות , הודיה ב , דף , 2 שורה . ( 12 תיבה זו מצויה הרבה יותר בלשונם של חז " ל , כגון מעשה נוסף המנוסח בהשפעת ספר יונה : " מעשה בתינוק אחד שהיו באין בספינה ועמד עליהן נחשול והיו זועקין לאלוהיהן כעניין שנאמר ' ויראו המלחים ויזעקו איש אל אלוהיו ' . אמר להן אותו תינוק : עד מתי אתם נשטין ! זעקו למי שברא הים " ( תוספתא נידה ה , יז ) . והמדרש אף מבקש לדרוש את השם " נחשון " , ראש שבט יהודה : " למה נקרא שמו נחשון ? על שם שירד תחילה לנחשול שבים " ( במדבר רבה יג , ז ) , וזאת על סמך מסורת אגדית נפוצה שראשון היורדים אל ים סוף היה שבט יהודה ונחשון בראשו . גם העברית החדשה עושה שימוש בתיבת נחשול , בהקשר ימי ואף מחוצה לו . יש משתמשים בה כדי לתאר גל ים ענק המציף את היבשה וגורם לנזק רב ( מעין צונאמי , שיש המתרגמים אותו ל " נחשול רעש " ) , ובחיל הים הישראלי מצוי דגם של ספינת סיור מהירה ו " נחשול" שמה . " נחשולים " הוא קיבוץ השוכן לחוף הים התיכון סמוך לכרמל , ובכלל - " נחשול " בא לתאר כל זרם שוטף , כגון נחשול של פליטים או נחשול של מילים , ועוד ועוד . " סערה בנמל יפו " צילום מאת הצלם הישראלי והמורה לצילום ולגרפיקה אבי שיינר ( . ( 2012 התמונה באה להדגיש את עוצמת הטבע אל מול המזח ושובר הגלים , מעשה ידי האדם .
|
|