א, ד-טז הלקח על הים - אין לברוח מלפני ה׳

עמוד:49

בידנו את שמשון אויבינו " ( שופטים טז , כד ) והעם מגיב בהתלהבות : " נתן אלוהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הירבה את חללינו " ( שם , פסוק כד ) . המלחים בסיפורנו עולים על בימת הסיפור כמקהלה גם להלן בפסוק יד , אך השוו לעיל את הפירוש על פסוק ח , שבו מצאנו ניסיון להציג באורח רצוף סדרת דברים שנאמרה בו - זמנית בידי אנשים שונים ולא כמקהלה הדוברת פה אחד . סיפורי ניסים ונפלאות של יורדי ים התלמוד הבבלי ( בבא בתרא עג ע " א - ע " ב ) מביא קובץ של סיפורי הרפתקאות , בים באוויר וביבשה , מפי חכם ארצישראלי ( בן המאה השלישית ) בשם רבה בר בר חנה , סיפורי גוזמה המזכירים לא במעט את גוזמאותיו של הברון מינכהאוזן שבספרות אירופה . בין השאר הוא מספר מה שלימדוהו יורדי ים על דרך מופלאה להשתקת סערה : " אותו הגל שמטבע ספינות - כעין ציצית של אש לבנה נראית בראשו . היכינו אותו באלות שחקוק עליהן ' אהיה אשר אהיה יה ה ' צבאות אמן אמן סלה ' - והוא נח " . ועוד הוא מספר על דגי ענק מופלאים : " פעם אחת היינו מהלכים בספינה וראינו דג אחד שישבה לו כלבית [ = דג קטן ] בנחיריו [ ומת ] . פלטוהו המים ליבשה וחרבו על ידו שישים כרכים ואכלו מבשרו [ תושבי ] שישים כרכים ומלחו ממנו [ לשם שימור ] שישים כרכים ומילאו מגלגל עינו אחת שלוש מאות גרבי [ = חביות ] שמן . וכשחזרנו למקום זה לסוף שנים עשר חודש ראינו שהיו מנסרים מעצמותיו קורות ועמדו ובנו אותן הכרכים " . וכן : " פעם אחת היינו מהלכים בספינה וראינו דג שעלה חול על גבו וקנים [ = צמחי מים ] גדלים עליו . סבורים היינו - יבשה היא , עלינו ואפינו ובישלנו על גבו . כשחם גבו של הדג - נתהפך , ואלמלא היתה הספינה קרובה - היינו טובעים " ( התרגום מארמית על פי ספר האגדה לביאליק - רבניצקי ) . מתברר כי חלק ממסורותיהם של עמים יורדי ים הם סיפורי גוזמאות על סערות , מפלצות שבים וכדומה - נושאים שבוודאי משכו במיוחד את לבם של " עכברי יבשה " , שלדידם עולם הים הוא עולם מסתורי ורב סכנות . במסגרת זו יש להזכיר סיפורים על השלכת אדם מספינה כדי לפייס ים זועם , כגון סיפור עם בודהיסטי על אדם בשם מיטווינדקה שיצא לים בניגוד לציווי אמו , וכשהספינה בים נעצרה ולא יכלה להמשיך בדרכה , הוטל גורל בידי המלחים ונמצא שמיטווינדקה אשם בכך . המלחים - בדומה לסיפור ספר יונה - מורידים אותו למצוף בלב ים , והספינה ממשיכה בדרכה . ועוד סיפור מופלא על השתקת ים התלמוד הירושלמי ( ברכות ט , א ) מביא בשמו של ר' תנחומא סיפור שרושמו של ספר יונה ניכר בו בעליל : " מעשה בספינה אחת של גויים שהיתה פורשת בים הגדול והיה בה תינוק אחד יהודי . עמד עליהם סער גדול בים ועמד כל אחד ואחד מהן והתחיל נוטל יראתו [ = אלילו ] בידו וקורא ולא הועיל כלום . כיוון שראו שלא הועילו כלום אמרו לאותו יהודי : בני , קום קרא אל אלוהיך , ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו והוא גיבור . מיד עמד התינוק בכל לבו וצעק וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא תפילתו , ושתק הים " . שער הספר : מהר "ם שיף , חדושי הלכות על מסכת ביצה בבא מציעא כתובות חולין גיטין , הומבורג תצ " ז ( . ( 1737 הציור שבראש השער מתאר בין השאר את סיפורו של רבה בר בר חנה אודות הספנים שירדו מאנייתם ובישלו על גבו של דג .

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר