א, ד-טז הלקח על הים - אין לברוח מלפני ה׳

עמוד:41

לגלות באמצעותם את רצונו של האל : " בחיק יוטל את הגורל ומה ' כל משפטו " ( משלי טז , לג ) . פעלים נוספים המשמשים לתיאור הפעולה הם יר " ה ( " יריתי לכם גורל" [ יהושע יח , ו ]) , נפ " ל ( " הפיל להן גורל " [ ישעיה לד , יז ]) , של " ך ( " אשליך לכם גורל " [ יהושע יח , ח ]) ויד "ה ( " על נכבדיה ידו גורל " [ נחום ג , י ]) . מן העולם הקדום אנו יודעים על הטלת גורלות בעזרת הוצאת חץ אקראי מאשפת חיצים , אבנים קטנות , פתקים וכיוצא בזה . המקרא מספר לא אחת על הטלת גורלות . כך , למשל , שימשה הטלת הגורלות לחלוקת נחלות השבטים בארץ ישראל : " אך בגורל יחלק את הארץ " ( במדבר כו , נה ) , ועל פי ספר דברי הימים חולקו על פי הגורל תפקידים שונים למשרתי המקדש בין בתי הכהונה ( דברי הימים - א כד , ה ) , המשוררים ( שם כה , ח ) והשוערים ( שם כו , יג ) . ביום הכיפורים נקבע באמצעות הגורל איזה משני השעירים יוקרב לחטאת לה ' ואיזה מהם ישולח לעזאזל ( ויקרא טז , ח - י ) . וכאמור לעיל , המן החליט על היום שבו יושמד עם ישראל לאחר שהפיל " פור הוא הגורל " ובחר ביום הראוי . אך לא רק בתחום הדת היה לגורל שימוש . השימוש בו עשוי למנוע מריבות מיותרות : " מדינים ישבית הגורל" ( משלי יח , יח ) , כלומר מריבות וסכסוכים יגיעו לקיצם עם הטלת גורלות , ועל כן נהגו לעיתים לחלק את שלל המלחמה באמצעות גורל ( כתלונת המשורר כנגד אויביו : " יחלקו בגדיי להם ועל לבושי יפילו גורל " [ תהילים כב , יט ]) והחכם בן סירא - שחי בראשית המאה השנייה לפנה " ס - מעיד כי אף חלוקת ירושתו של אדם עשויה להיעשות על פי הגורל : " הלא לאחר תעזוב חילך ויגיעך ליודי גורל " ( יד , טו ) . מפורסמת היא עדותו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו על סופם של הלוחמים במצדה . לפי סיפורו ( תולדות מלחמת היהודים ברומאים , ספר שביעי , פרק תשיעי , א ) החליטו היהודים שהתבצרו במצודה להתאבד . " אחר כך הפילו גורל והעלו מתוכם עשרה אנשים שיהיה עליהם להרוג את כל השאר " , וגורל נוסף הופל כדי לקבוע מי יהיה האחרון שיהרוג את כל האחרים ולאחר מכן יתאבד . מעניין לציין שבחפירות מצדה נתגלו חרסים ועליהם שמות , אשר יש המניחים כי הם הם הגורלות שנעשה בהם שימוש . ספרות חז " ל ממשיכה אף היא לעסוק בגורל וכך , למשל , היא מספרת על בחירת שבעים הזקנים שרוחו של משה תואצל עליהם . מכל שבט נלקחו שנים - עשר אנשים , וכך עמדו לפני משה שבעים ושניים איש . " נטל שבעים פתקין וכתב בהן ' זקן ' , עוד שניים פתקין חלק , וטרפן [ = ערבב אותם ] בקלפי [ = מילה יוונית שמשמעותה קופסה ] ואמר בואו וטלו פתקכם . מי שעלה בידו פתק כתיב בו ' זקן ' - היה יודע שנתמנה זקן , ואם עלה בידו חלק - היה יודע שלא נתמנה " ( במדבר רבה טו , יט ) . ובזה לא תם סיפור תולדות הגורלות . הם חוזרים ומופיעים לאורך תולדות עם ישראל ( וכמובן גם בעמים ) ונזכיר בקצרה גם את מה שמכונה " גורל הגר " א " - פתיחת ספר תנ " ך באורח אקראי ומציאת תשובה לשאלה העומדת על הפרק בפסוק העומד בראש העמוד שנפתח . מנהג זה , שקישורו אל הגאון מוילנה מפוקפק ביותר - מוכר היה כבר לרמב " ם שנשאל על אודות " מי שפותח בחומשים על דרך הגורל , האם זה מותר אם לאו " ? ותשובתו היתה לאסור ( תשובות הרמב " ם , תשובה קעב ) . המילה " הגרלה " מוכרת כבר לספרות חז " ל , אך בימינו שלנו היא מעלה בראש ובראשונה את זכר מפעל הפיס ( גם המילה פיס , שמשמעותה גורל , מצויה בספרות חז " ל ) . מפעל זה הוקם בתל אביב בשנת 1951 מתוך מטרה צנועה לאסוף כספים לטובת מערכת החינוך והבריאות העירונית , אך עם הזמן גדל וצמח והתפתח למערכת מורכבת של הגרלות . מפעל הפיס - שיש בו כמובן יסוד ברור של הימור - מפוקח על ידי מדינת ישראל , אך גופים המבקשים להתחמק מן הפיקוח על הימורים האסורים על פי חוק נוהגים לעיתים לצאת על ספינות ללב ים , מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה , כדי לקיים שם גם הגרלות , ממש כגורלות שהוטלו בספינה שבה ישב יונה ... חרס ועליו שמו של מפקד מצדה בעת המרד כנגד הרומאים , [ אלעזר ] בן יאיר . יש הרואים בחרס זה עדות לסיפורו של יוסף בן מתתיהו על הגורלות שבאמצעותם נקבע סדר הריגת הלוחמים האחרונים של מצדה .

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר