א, א-ג הטלת השליחות על יונה וניסיון בריחתו

עמוד:28

פרק א פסוק ג ויּקם יונה לברח תּרשישה מלּפני ה ' ויּרד יפו ויּמצא א ֳ ניּה באה תרשיש ויּתּן שׂכרהּ ויּרד בהּ לבוא עמּהם תּרשישה מלּפני ה ' : לרגע נדמה כי יונה מתכוון להיענות לצו " קום לך " , שהרי הוא אמנם קם ( " ויקם יונה " ) , מה גם שהציפייה היא שיונה ינהג על פי הנוסחה המקובלת של צו וביצועו ( כגון דברי ה ' לאליהו : " קום לך צרפתה " שבעקבותיהם נאמר : " ויקם וילך צרפתה " [ מלכים - א יז , ט - י ]) . אך למרבה הפליאה יונה נמלט " לברוח תרשישה מלפני ה '" . נביא המשרת את אלוהיו באמת עומד " לפניו " ( כגון מלכים - א יז , א ) , אך בריחה " מלפני " ה ' היא מרידה בסמכותו . ייתכן שהבריחה - שטעמה טרם נודע לקורא ויוודע לו רק בדברי יונה בהמשך הסיפור ( ד , ב ) - נושאת הד לתפיסה ששלטונו של ה ' מוגבל לאדמתו , לארץ ישראל ( וראו ביטוי מובהק להשקפה זו בדברי דוד [ שמואל - א כו , יט ] : " כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה ' לאמור לך עבוד אלוהים אחרים " ) . תפיסה זו מופרכת כליל בהמשך הסיפור , ויונה עצמו יודה בדבריו ליורדי הספינה שאין בה אמת : " את ה ' אלוהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה " ( א , ט ) . יונה מבקש לברוח אל תרשיש ומתחיל את מסעו בירידתו ליפו , הנמל החשוב בארץ ישראל שלחוף הים התיכון , ולשון " ירידה " אכן הולמת מעבר מן היבשה אל חוף הים , הנמוך ממנה , ומכאן הצירוף " יורדי הים" ( תהילים קז , כג ועוד ) . מזלו של הנביא משחק לו : " וימצא אניה באה [ היינו : שמגמת פניה ] תרשיש " . לשון " וימצא " מציגה אותו כמי שחיפש ומצא את אשר ביקש , והקורא עשוי לחשוב כי יד המקרה היתה בדבר , אך מן ההמשך יתברר לו שיש מי שמושך בחוטים ומזמן זימונים , וזה מבקש להשלות את יונה ולגרום לו להאמין כי צלחה דרכו . יונה ממהר לשלם בעבור נסיעתו , אך דומה שבלהיטותו לברוח הוא משלם את שכר האניה כולה , ככתוב " ויתן שכרה " ( אם כי יש לשים לב לתרגום השבעים הגורס במקום " שכרה " - " שכרו " , ואולי קרא " שכרה ֹ " [ חולם חסר לאחר הרי״ש ]) , ועדיין ניכר הרושם המוטעה של יונה ( ושל הקורא גם יחד ) כי יונה שולט במצב . ירידה תוכפת ירידה ויונה יורד אל תוך האניה , אל קרביה , וכך מדגיש המספר את שקיעתו של הנביא ואת התרחקותו מאלוהי השמים מטה מטה ( ראו להלן , פסוק ה ) .

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר