|
|
עמוד:16
לשם שלמות ההסבר יהא עלינו להרחיב את מבטנו עד לראש אסופת תרי - עשר , אל ספר הושע , שכותרתו קובעת את ימי הנביא הזה לימי ירבעם השני , שבימיו ניבא גם הנביא יונה בן אמיתי מגת החפר ( כאמור בספר מלכים - ב יד , כה ) . הספר השני באסופה , ספר יואל - שהכותרת לספרו חסרה מידע כרונולוגי - ניצב בין ספר הושע לספר עמוס , שגם כותרתו קובעת אותו לימי ירבעם השני . מקום זה נקבע לספר יואל בשל קשרו עם הספר שבא אחריו , עם ספר עמוס . לקראת סיומו של ספר יואל מופיע הכתוב : " וה ' מציון ישאג ומירושלים יתן קולו " ( ד , טז ) , פסוק החוזר בפתיחתו של ספר עמוס : " ויאמר ה ' מציון ישאג ומירושלים יתן קולו" ( א , ב ) . בסופו של ספר עמוס נרמזת פורענות לאדום : " ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת ... למען יירשו את שארית אדום ... " ( ט , יא - יב ) , ונבואת הספר הבא אחריו , ספר עובדיה - שהוא הספר הרביעי באסופה ושגם בכותרתו אין מרכיב כרונולוגי - עוסקת בגורלה המר של אדום . זאת ועוד : את שלושת הספרים הבאים ברצף - יואל , עמוס ועובדיה - מאגד הנושא של יום ה' ( יואל ג , ד ; עמוס ה , יח - כ ; עובדיה פסוק טו ) . לאחר ספר עובדיה בא ספר יונה ולאחריו ניצב ספר מיכה , שהמידע הכרונולוגי בכותרתו מלמד שאכן ניבא אחרי ימיו של עמוס . עמוס ניבא בימי עוזיה מלך יהודה , ואילו מיכה מתחיל להינבא בימי יותם בנו . את מיקומו של ספר יונה בין שכניו המיידיים - ספר עובדיה שלפניו וספר מיכה שלאחריו - ניתן להסביר בחשיבה המדרשית הנוטה לזהות בין דמויות מקראיות הנושאות שמות זהים או דומים וכן במסורות המדרשיות שהיו ידועות למי שקבע את סדרם של ספרי תרי - עשר . הנביא עובדיה זוהה עם עובדיהו אשר על הבית שחי בימי אחאב ( מלכים - א יח , ג ואילך ) - מי שהחביא את נביאי ה ' מפני זעמה של איזבל ומי שאף פגש באליהו וקיבל עליו את סמכותו - זיהוי המתועד בספרות חז " ל ( כגון בבבלי , סנהדרין לט ע " ב ) . יונה - שספרו ניצב כאמור לאחר עובדיה - מזוהה במסורת המדרשית כבנה של האשה הצרפית שהחיה אליהו ( ראו להלן , עמ ' , ( 20 ואילו הנביא מיכה , שספרו ניצב כזכור לאחר ספר יונה , זוהה במסורת המדרשית עם נביא הנושא שם דומה , מיכיהו בן ימלה , שפעל אף הוא בימי אחאב ואליהו ( מלכים -א פרק כב ) . זיהוי זה חדר אף לתוככי המקרא : מיד לאחר נבואת הפורענות של מיכיהו בן ימלה לאחאב , " אם שוב תשוב בשלום לא דיבר ה ' בי " ( מלכים - א כב , כח ) , שב הכתוב ושם דברים בפי הנביא : " ויאמר שמעו עמים כולם " . מילים אלה , החסרות בחלק מנוסחיו של התרגום היווני למקרא , תרגום השבעים , הן ראש נבואתו של הנביא מיכה : " שמעו עמים כולם הקשיבי ארץ ומלואה" ( מיכה א , ב ) . זיהוי זה בין מיכה למיכיהו מתועד גם בספרות חז " ל , בהערה המצרפת יחדיו את מרבית דמויות הנביאים שבהם דנו עד כה : " ארבעה תלמידים היו לו לאליהו : מיכה [ = מיכיהו ] , יונה , עובדיה , אלישע " ( פרקי רבינו הקדוש , ג ) . ספר מיכה קוטע את הרצף בין ספר יונה , הנביא שנשלח לנינוה , לבין ספר נחום שניבא על נינוה : " משא נינוה ספר חזון נחום האלקושי " ( נחום א , א ) . תרגום השבעים - המסדר באופן שונה מנוסח המסורה את ספריהם של ששת הנביאים הראשונים בתרי - עשר - סוגר את השישייה הראשונה ביונה , וכך מצמיד את ספר יונה אל ספר נחום , השביעי בנביאי תרי - עשר . הקשר עמוד הפתיחה של ספר יונה בכתב יד , תנ " ך ליסבון , . 1482 כתב היד המאויר – המצוי בספרייה הבריטית – נחשב כאחד מן היפים שבכתבי היד המעוטרים של המקרא . כתב היד נוצר בקרב הקהילה היהודית של פורטוגל .
|
|