|
|
עמוד:12
לשאלת ה ' , " מה לך פה אליהו " ( פסוק ט ) , ויאשים את ישראל בעזיבת ברית ה ' , יראנו ה ' מראה שאמור לאלפו בינה , ואז ישוב וישאלנו , ובאותן מילים ממש : " מה לך פה אליהו" ( פסוק יג ) , ואליהו שלא למד דבר ישיב לאלוהים כתשובתו הראשונה , ללא כל שינוי . כמו לאליהו , גם ליונה ניתן סיכוי נוסף - בהטלת השליחות בשנית ( ג , ב ) - ויונה כאליהו לא הבין כי הרחמים הם ערך עליון , וכמותו אכזב את שולחו . ) ה ( נבואות ירמיהו ויואל גם בדבריהם של נביאים עשה מחבר ספר יונה שימוש לשם הבהרת המסר שהוא מבקש להעביר לקוראיו בנושאים כגון תורת הגמול , חשיבות הסליחה ותכונותיו של האלוהים . אלוהים מבטא את תורת הגמול שלו באזני ירמיהו : " רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד . ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דיברתי עליו וניחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו " ( יח , ז - ח ) , ובדומה גם דבריו : " אולי ישמעו וישובו איש מדרכו הרעה וניחמתי אל הרעה אשר אנכי חושב לעשות להם " ( כו , ג ) . זו תפיסת הגמול הבאה לידי ביטוי גם בספר יונה : ממלכת נינוה הרשעה שבה מרעתה , וה ' ביטל את כוונתו להשמידה . השוו לדברי מלך נינוה : " וישובו איש מדרכו הרעה ... מי יודע ישוב וניחם האלוהים " ( ג , ח - ט ) , וכן לתגובת ה ' על תשובת נינוה : " וירא האלוהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה " ( ג , י ) . ועוד מסופר בספר ירמיה על הנביא מיכה , אשר ניבא פורענות בימי חזקיהו ( כו , יח - יט ) , נבואה אשר הביאה את המלך להתפלל למען העם ואת ה ' לסלוח להם : " הלא ירא את ה ' ויחל את פני ה ' וינחם ה ' אל הרעה אשר דיבר עליהם" ( פסוק יט ) . ניכר מכאן עד כמה שונה יונה מנביאים אלה , שבדברי הפורענות שהשמיעו הביאו לסליחת האלוהים ולהצלת העם . גם הנביא יואל קורא לתשובה ( ב , יב - יד ) ומזכיר את מידות רחמיו של האלוהים . הנביא , כמוהו כמלך נינוה , אינו בטוח בסליחת ה ' , אך מציין כי הסליחה היא אפשרית : " וגם עתה נאום ה ' שובו עדי בכל לבבכם ... ושובו אל ה ' אלוהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה . מי יודע ישוב וניחם " ( ד , יב - יד ) , והשוו לדברי מלך נינוה שכבר ציטטנום לעיל ( ג , ח - ט ) . וראוי להדגיש שהנביא ( ממש כיונה ) איננו מזכיר את מידות הדין , " ונקה לא ינקה פוקד עוון אבות על בנים " וכו ' ( שמות לד , ז ) . ועוד משותף לו וליונה סדר מרכיבי הצירוף : " חנון ורחום " ולא " רחום וחנון " ( שמות , שם ) . ) ו ( נבואת יחזקאל על צור בספר יחזקאל עשה מחבר ספר יונה שימוש משום שנזקק למונחים מתחום הימאות , ואת אלה מצא בנבואות יחזקאל העוסקות במעצמה הימית , צור . ( 1 ) ספר יונה מזכיר " מלחים " ( א , ה ) וגם " רב חובל " ( שם , פסוק ו ) , ויש לדעת כי " מלחים " נזכרים במקרא רק עוד בדברי יחזקאל ( כז , פסוקים ט , כז , כט ) , כשבצידם נזכרים גם " חובלים " ( פסוקים ח , כז , כח , כט ) . ( 2 ) יונה מצא " אניה באה תרשיש " ( א , ג ) , ויחזקאל מדבר על " אניות תרשיש " ( כז , כה ) . ( 3 ) בתיאור הסערה בספרנו נאמר כי האניה " חישבה להישבר " ( א , ד ) , וביחזקאל כז מצאנו את הנביא פונה אל צור ואומר לה : " רוח הקדים שברך בלב ימים " ( פסוק כו ) , וראו עוד שם , פסוק לד : " עת נשברת מימים במעמקי מים " . אגב : הביטוי " רוח קדים " מופיע אף הוא בספר יונה , אך לא בתמונת הסער ( ד , ח ) . שימוש אפשרי אחר בדברי יחזקאל , ושוב בזיקה לנבואות על צור , ניתן לראות במסופר על מלך נינוה : " ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר " ( ג , ו ) , והשוו את תגובת נשיאי הים ואבלם נוכח מפלתה של צור : " וירדו " לוויתן ... לשחק בו " , מדליה רשמית ( ארד ) ה ' תש " ס ( . ( 2000 עיצוב ויציקה : אליעזר ויסהוף . המדליה היא גם משחק שבו צריך להכניס את הכדור הקטן הכלוא בתוך המדליה לשקע שבעינו של הלוויתן ( המזוהה עם הדג שבלע את יונה ) . כך מקבלות המילים שבפסוק ( תהילים קד , כו ) משנה של משמעות : המדליה עצמה היא משחק .
|
|