ספר יונה

עמוד:7

לראשי׃ ז לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃ ח בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃ ט משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃ י ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃ פ יא ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃ ס פרק ג א ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר׃ ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך׃ ג ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים׃ ד ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת׃ ה ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃ ו ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר׃ ז ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו׃ ח ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם׃ ט מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד׃ י וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה׃ פרק ד א וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו׃ ב ויתפלל אל יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃ ג ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי׃ ס ד ויאמר יהוה ההיטב חרה לך׃ ה ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר׃ ו וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל׀ מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה׃ ז וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש׃ ח ויהי׀ כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות וי ֕ אמר טוב מותי מחיי׃ ט ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון וי ֕ אמר היטב חרה לי עד מות׃ י ויאמר יהוה אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד׃ יא ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש ב ֡ ה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה׃

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר