|
|
עמוד:5
הקדמה בשלהי תש " ח / , 1948 הצטרפתי לחברי קיבוץ רבדים בכפר מנחם כדי להקים בשנית את הקיבוץ , שנהרס עם נפילת גרש עציץ בידי הצבא הירדני . הייתה זאת ראשיתה של הגשמת הזרן שלאורו התהנכתי בתנועת השומר הצעיר , בספר שלפנינו מתוארים העלייה על הקרקע , והפגישה עם הנרף והסובב של מישור החוף והשפלה , בין אשדוד לבית שמש , שבו הוקם אז קיברץ רבדים מחדש . בופי השפלה , השונים מנופי הצפון שחיברתי לפני כן , הזכירו לי את הנופים חתנ "כיים שעלו בדמיוני בעת קריאת סיפורי המקרא . התחלתי לחפש מקורות להכרת האזור . לימים נררע לי שהארכיאולוג הנודע ויליאם פוקסוול אולברייט סייר באזור וכתב בשנת 924 ו יומן מסע , ועסק בזיהוי יישובים הנזכרים במקרא . הנושא שבה את לבי . בספר שלפנינו תיארתי את הדרך בה למדתי את תולדות האזור אליו הגעתי , אזור דרום מישור החוף בר עברה ידרך הים שחיברה את מצרים בררום עם ארם נהריים במזרח . בחיפושי אחר עתיקות הגעתי לחירבת מוקנע שממזרח ליישוב הזמני שלנו ( לימלם תל מקנה ) שאצר בתוכו שרידים רבים מתקופת המקרא . מכאן החל המסע המרתק של חיפוש אחר זהות המקום ומשמעותו . השרידים הרבים ועיטורי החרסים , הצביעו על כך שלפנינו יישוב םלשתי , התיאור המקראי של מסע ארון הברית מאשדוד לבית שמש סייע בזיהוי תל מקנה כעקרון הפלשתלח , הזיהוי היה נושא לוויכוח מתמשך ביני לבין רועי הצאן והבקר של קיבוץ נחשון , אנשי ידיעת הארץ , כשהיינו נפגשים ליד הבאר שבתל - מקנה . ב 1956 ערך יוסף נוה סקר ארכיאולוגי מקיף בתל וקבע בוודאות שזוהי עקרון המקראית ואישש בכך אח השערתי , כמורה של חברת הנוער בקיבוץ , ניסיתי לעניין את התלמידים בתולדות האזור ולהמחיש להם את המסופר עליו בתנ " ן - עבודתי עם נוה הקדימה את שיעורי ה ' מברא לארכיאולוגיה ' שבהם השתתפתי באוניברסיטה . ההתחקות אחר שרידים בשטה , איתורם והעלאתם על הנייר , היו עבורי חוויה מרתקת . לאחר הסקר הגיעו מבקרים רבים לאזור כדי להתוודע לאהד החדש שנודע ברבים . בין היתר בלוויתי לסיוריהם של טובי החוקרים במקום , ובהם פרופ ' בנימין מזר , יגאל ידין ויוחנן אהרוני . בספר הובאו זיכרונות מסיורי ומשיחותי עמם , למדתי מהם שרק חפירה ארכיאולוגית של ממש תחשוף את צפונות התל . שלחתי הזכורות לאנשים רבים ולמוסדות שונים , שהיו קשורים למחקר ארכי-אולוגי , ובהם נשיא f j " mxj . A . S . O . R n פרופ ' פי קינג , ודרכו נוצר הקשר עם פרופי סיי גיטין ולאחר מכן עם פרופי טרודה דותן , שניהלו את מפעל החפירה רב ההיקף בתל מקנה בשנים . 1996 - 1981 השתתפתי בחפירה זו ואני חב להם רבות על החוויה המרתקת ועל הידע הרב שרכשתי כמהלך עבודתי עמם .
|
|