נקרא לנערה ונשאלה את פיה

עמוד:14

מי את ? הגידי נא , בית חיל , היש מקום ללון בליל ? אני רבקה , יש בית לנו , גם תבן , גם מספוא עמנו חן חן , נערה יפת עיניים , על כי השקית אותנו מים . נזם פז הנה לאזניך ושני צמידי זהב על ידיך . כותרת שירו של קיפניס היא " אליעזר ורבקה " , אף על פי שהמספר של פרק כ " ד בבראשית מכנה באמצעות הדמויות השונות את האיש בכל מיני כינויים , מעבד עד אדון ( " שתה אדוני " אומרת לו רבקה ) , ובדרך נמצא מי שקורא לו " איש " , אבל הוא אינו נוקב בשמו כלל ובוודאי שאינו קורא לו אליעזר . פרי מציין ( פרי , , ( 278 - 193 : 2006 כי חילופי הכינויים לא נועדו למנוע מונוטוניות , אלא הם המכשיר הרגיש ביותר העומד לרשותו של המספר המקראי לצורך שיקוף סמוי של פרספקטיביות . המספר מכנה את עבד אברהם " עבד " עד לנקודה שבה מבחינה בו רבקה . מכאן ואילך הוא " איש " , כי זהותו לא נודעה , וכך היא גם מקבלת תכשיטים מידיו , מידי איש עלום , שהיא אינה יודעת את שמו . כאשר שומע אחיה לבן על האורח הוא רץ " אל האיש " וכן בא " האיש " אל בית בתואל . רק לאחר הצהרתו בבית , כי הוא עבד אברהם , הוא שב להיות " עבד" בלשונו של המספר וכך הוא נקרא עד לסוף הסיפור . בפסוק המתאר את עזיבת רבקה את ביתה הוא מכונה איש ועבד : " ותקום רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש , ויקח העבד את רבקה וילך " ( בראשית כד , סא ) . על כך סובר פרי , כי מנקודת ראות בני משפחתה של רבקה מי שלוקח את רבקה אל בית אדונו הוא העבד , אך רבקה אינה יודעת זאת והיא סבורה , כי היא הולכת אחרי האיש . המפגש הראשון בין הנערה לעבד אברהם מתרחש , על פי דפוס המקראי מוכר , שאותה מבהיר אורי אלטר , ליד הבאר . בתבנית הקבועה , שהיתה , כנראה , מסופרת מלכתחילה בעל פה , במסורות

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר