|
|
עמוד:10
את הרבדים המסוכנים שמהן ינקו . עגנון על כן , הוא בעיני לא רק חתן פרס נובל לספרות , אלא הסופר הלאומי , תאומו הספרותי וההיסטורי של המשורר הלאומי , חיים נחמן ביאליק . ואחרון אחרון חביב ששבה את לבי באומץ שלו לומר את הדברים בעת התרחשותם , הוא נתן ביסטריצקי . מי שמוכר בדרך כלל לציבור כמי שתרגם לראשונה את " דון קישוט " מתברר בספר " ימים ולילות " לא רק ככותב חד עין ובעל אבחנה עמוקה בנפש האנושית , אלא כמחבר אמיץ שיצא נגד מיתוס ה " ביחד " הסוציאליסטי שכבש את לבותיהם של רבים כל כך בראשית ימיה של הציונות . בספר " ימים ולילות " הוא חושף את מחירו האישי של המיתוס הזה , ובניגוד לדעתם של הוגי הציונות הסוציאליסטית הוא מותיר את מלך העדה במערומיו . אוסף המאמרים בספר הזה מצביע על הנקודות שבהן חותרים המחברים תחת אמיתות מוצקות כביכול , ומציגים עולמות אלטרנטיביים תחתיהם : הוא אינו מהסס לקעקע את דמותה של רבקה המקראית באמצעות כתיבתם של יוצרים מאוחרים , את הווי החיים היהודיים באירופה ואת הסכנות שאיימו לשברו ואף הצליחו בכך , והאבן הראשה של ראשית הציונות , הלא היא העדה הסוציאליסטית . הנבואה , כך נראה , ניתנה מאז חרב בית המקדש , לא רק לשוטים ולמשוגעים , אלא גם לסופרים , והסופרים שיצירותיהם נידונות כאן , מתבררים כנביאי אמת . עליזה שנהר , קיץ 2015
|
|