|
|
עמוד:14
מייצגים אותה , הולכת לעזאזל " ( חקק , . ( 2009 ובמקום אחר : " זהו סוף תקופה בחיי הציונות . אני חש את ההרגשה הזאת של חורבן ... המדינה אבדה לנו ... אנחנו הולכים לקראת התאבדות " ( לעיל ) . על ההלם שגרם הניצחון לימין עצמו , ניתן ללמוד מכתבתו של העיתונאי אמנון דנקנר : ליד הכניסה לבית הוועד הפועל ראיתי את שני המנהיגים הצעירים של סיעת ' תכלת לבן ' הליכודניקית בהסתדרות , דוד לוי ויורם ארידור . בימים כתיקונם הם נראו תמיד כאופוזיציונרים לוהטים . אבל באותו בוקר הם נראו המומים ומבוהלים , לאו דווקא אפופים בשמחת ניצחון . נדמה היה כי אפילו הם מתייחסים לתוצאות הבחירות כאל איזו תקלה מבהילה ולא כאל אירוע טבעי בדמוקרטיה מתפקדת שבה לעתים ממשלות מתחלפות . ( דנקנר , . ( 2007 ועם זאת , הפסדו של השמאל לא היה נחרץ , וניצחון הימין לא היה מוחלט . לשמאל היו 35 מושבים בכנסת ( % 29 . 2 מכלל המושבים ) ולימין – 56 ( % 46 . 7 מכלל המושבים ) . עשר שנים לאחר מכן , בשנת , 1987 ציין ההיסטוריון זאב צחור את העובדה שהשינויים ביחסי הכוחות בין התנועות הפוליטיות בישראל התרחשו בעצם באיטיות מופלגת . הוא הדין גם בנוגע לתמורות בהגדרות האידיאולוגיות הבסיסיות שלהן , שאף הן התחוללו לאיטן . כהיסטוריון , צחור ראה בכך תופעה מפתיעה , שכן המבנה התרבותי , הדמוגרפי , הכלכלי והמדיני של ישראל השתנה , אחרי ככלות הכול , שינוי דרמטי מאז נכונו יחסי הכוחות הבסיסיים הללו ( צחור , . ( 1987 מן הצד האחד , השתנה ההרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה , כלכלתה של ישראל עברה תמורות מפליגות מאז קום המדינה והמבנה החברתי שלה עבר אף הוא שינויים גדולים בעקבות כל זאת . מן הצד השני , נותרה המפה הפוליטית בעינה כשלושים שנה . בשמונה הכנסות שנבחרו מאז קום המדינה ועד למהפך שהתחולל בשנת , 1977 כיהנו שבע עשרה ממשלות שונות . כל הממשלות הללו הורכבו על ידי מי שעמד בראש המפלגה הגדולה ביותר , מפא " י , או יורשתה , המערך . בראש ארבע הממשלות הראשונות עמד דוד בן גוריון . בראש הממשלות החמישית והשישית עמד משה שרת . בראש הממשלות השביעית , השמינית , התשיעית והעשירית שוב עמד דוד בן גוריון . בראש הממשלות האחת עשרה , השתים עשרה והשלוש עשרה עמד לוי אשכול .
|
|