הקדמה

עמוד:9

הקדמה ספר זה מנסה להתחקות אחר שינוי הדיוקן הפוליטי של החברה הישראלית . אם לדקדק , הוא מנסה להתחקות אחר שינוי הדיוקן הפוליטי של המיגזר היהודי , המהווה את קבוצת הרוב בחברה הישראלית . עניינו הוא התנועה המעגלית שעשתה החברה העברית בארץ משמאל לימין , וליתר דיוק , מסדר יום שמאלי לסדר יום ימני . לצורך זה יש להבהיר את משמעות המונחים שמאל וימין , שכן בהקשרים שונים יש להם משמעויות שונות . אחד הפוליטולוגים החשובים , גוטמן ( , ( 1977 ערך בזמנו , באחד המאמרים הבסיסיים על המפלגות בישראל , את ההבחנה בין מפלגות שמאל , מפלגות ימין מרכז , מפלגות דתיות ומפלגות עדתיות במיגזר היהודי . את החלוקה הזאת חידד לאחר מכן וקיבץ בשלושה מחנות : מחנה תנועת העבודה , מחנה המרכז ימין , או המחנה האזרחי , והמחנה הדתי ( לעיל ) . באותה חלוקה עצמה דבק גם הסוציולוג משה ליסק ( , ( 1989 מחשובי החוקרים של החברה הישראלית . בספרו על המפלגות בישראל ערך בנימין נויברגר ( , 1991 חלק ג ' , 10 ) את ההבחנה בין ההיבט הסוציולוגי לבין ההיבט הרעיוני של שמאל ימין בכלכלה וחברה . לדידו , מפלגות שמאל נתפשות מנקודת המבט הסוציולוגית כ " מפלגות פועלים " , היינו – מפלגות שבסיסן החברתי הוא מעמד הפועלים . מנגד , מפלגות הימין נתפשות כ " מפלגות בורגניות " , רוצה לומר – מפלגות המייצגות את המעמד הבינוני והגבוה . מנקודת מבט רעיונית , דוגלות מפלגות השמאל באידיאל השוויון החברתי , שירותי רווחה נרחבים , מיסוי פרוגרסיווי , משק ציבורי מפותח ומעורבות גדולה של המדינה בסוגיות חברה וכלכלה . יעדו של השמאל הוא חברה חדשה וצודקת . הימין , לעומתו , מדבר על חברה " טבעית " ו " נורמלית " . הוא דוגל ביוזמה פרטית ובתחרותיות . אידיאל השוויון החברתי אינו מקובל עליו . ובעיקר חשוב לציין , שאף שהוא מדבר על " מלחמה במצוקה " הוא אינו דוגל ב " סגירת פערים " . מכאן שהוא מתנגד להרחבתה של מדינת הרווחה וגם מבקש למתן את הפרוגרסיוויות במיסוי . בנקודה זו הרחיב משה ליסק ( 1989 ב ) בניסיון להבהיר את המחלוקת בישראל בין שמאל לימין בכל הנוגע לסדר החברתי הרצוי . לדידו הדגיש

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר