|
|
עמוד:13
עבור לפיד מפני שלדעתם הייתה לו נבחרת חדשה , טובה ורעננה , של אנשים מוצלחים ברובם מתחומי עיסוק שונים ולא כללה פוליטיקאים ותיקים ושחוקים . לדעת צעירים אלה השילוב של הליכוד ומפלגת לפיד היה אמור להביא לשיפור ניכר במצב המדינה . השמאל בכלל לא נזכר בארגומנטציה הזאת . הפרוגרמה של לפיד משדרת פרגמטיזם קצר טווח שאינו ער למגמות ארוכות הטווח . היא מתמקדת בסימפטומים , לא בשורשי הבעיות של החברה והפוליטיקה בישראל . תרכובת של נבחרת מלוקטת ופרגמטיזם קצר טווח אינה מהווה בסיס מספיק למפלגה בת קיימא . מספיק שיהיו בה כמה בלתי מרוצים מקיפוחם האישי או ממצב העניינים כדי שיהיו פילוגים ופרישות . לאנשי המפלגה הזאת אין שורשים חברתיים ואידאולוגיים משותפים . בנוסף , במפלגתו של לפיד יש " יונים" מובהקות וקשה להאמין שהם יהיו מוכנים להמשיך ולבלוע את צפרדעי הימין בלי להתקומם על ראש מפלגתם . מפלגתו של לפיד היא בלתי דמוקרטית בעליל . הוא הקובע הבלעדי מי יעלה בה ומי ישפל , מי יהיה ברשימת המועמדים לכנסת לקראת הבחירות הבאות ומי יודח ממנה . הסקרים שנערכו לאחר כשנה של כהונת לפיד כשר אוצר אינם מנבאים לו טובות . ברקע נמצא גם משה כחלון , איש הליכוד , שר התקשורת לשעבר ופוליטיקאי פופולרי שלא השתתף בבחירות האחרונות . יש המנבאים הקמת מפלגת מרכז – ימין בראשותו , שתירש את מקומן של קדימה שקרסה ויש עתיד שאולי תקרוס ותאיים גם על הליכוד . אם יש עתיד תתייצב , יישאר השמאל ככוח משני ואולי אף שולי במערכת הפוליטית . לאור המצב שבו הרוב הגדול של הישראלים מסתייג מהזדהות כשמאל , וחלק ניכר גם לא רוצה להיות מסומן כימין , ניתן להבין את המשיכה שיש להזדהות כמרכז . הנטייה אל המרכז נובעת לעתים קרובות מחוסר ידיעה , חוסר הבנה או עצלות מחשבתית , מחשש להיות מזוהה פוליטית או מכל הגורמים הללו גם יחד . הנטייה למרכז מעניקה למפלגת מרכז פוטנציאל של כ – 30 מנדטים ( בבחירות 2013 קיבלו שלוש מפלגות המרכז - קדימה , התנועה ויש עתיד - 27 מנדטים ) , אבל , כאמור , אף מפלגת מרכז לא שרדה עד כה מעבר לקדנציה או שתיים . אולי מפני שהניסיונות להקים מפלגה כזאת היו חפוזים . הרשימות לכנסת הורכבו באופן מלאכותי
|
|